מ"ג דברים לב לב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם
וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה  עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ
אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי כְפוּרְעָנוּת עַמָּא דִּסְדוֹם כָּס פּוּרְעָנוּתְהוֹן וְלָקוּתְהוֹן כְּעַם עֲמוֹרָה מַחָתְהוֹן בִּישָׁן כְּרֵישֵׁי חִוִּין וְתוּשְׁלְמַת עוֹבָדֵיהוֹן כִּמְרָרוּתְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם עוֹבָדֵיהוֹן דְעַמָא הָאִלֵין דַמְיָין לְעוֹבָדֵי עַמָא דִסְדוֹם וַעֲצַתְהוֹן בִּישִׁין כְּעֵיצַתְהוֹן דְעַם עֲמוֹרָה מַחֲשַׁבְתְּהוֹן בִּישִׁין כְּרֵישֵׁי חִיוְנַיָא חוּרְמְנַיָא בְּגִין כֵּן תְּהוֹן תּוּשְׁלָמוּתְהוֹן מְתַכְלִן וּמְמַרְרִין לְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מגפן סדום גפנם" - מוסב למעלה אמרתי בלבי אפאיהם אשבית זכרם לפי שמעשיהם מעשה סדום ועמורה

"שדמות" - שדה תבואה כמו ושדמות לא עשה אוכל בשדמות קדרון

"ענבי רוש" - עשב מר

"אשכלות מרורות למו" - משקה מר ראוי להם לפי מעשיהם פורענותם וכן תרגם אונקלוס ותושלמת עובדיהון כמררותהון

"כי מגפן סדום גפנם" - של העובדי כוכבים

"ומשדמות עמורה וגו'" - ולא ישימו לבם לתלות הגדולה בי

"ענבמו ענבי רוש" - הוא שאמר לולי כעס אויב אגור על ישראל להרעילם ולהמרירם לפיכך אשכלות מרורות למו להלעיט אותם על מה שעשו לבניו

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי מגפן סדום גפנם: כלומר למה אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם אם לא מפני גאות האומות, שהם מגפן סדום היה להם לשתות מן הדין שלא יישאר מהם זכר כסדום ועמרה, שהרי חטאו כסדום ועמרה כדכתיב וחטאתם כסדום הגידו קציני סדום וגו' עם עמורה:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מגפן סדם גפנם" - יאמר כי העובדי גלולים אובדי עצות המה ולא ישכילו ולא יבינו ולא יחשבו רק רע כל היום כי משרש רע היו ולא יעשו רק פרי רע ומר האוכל ממנו ימות והענין כי ישראל מודים ומתודים ועושים תשובה בעת צרתם לאמר ולמה מצאתנו כל זאת (שופטים ו יג) אבל העובד כוכבים אובד עצות אין לו עצה ולא תבונה רק הולך אחר ע"ז שלו וכופר בשם הנכבד לעולם כי כן ירש מאבותיו והנה הוא משרש פורה ראש ולענה ואין בהם תועלת לעולם אבל ישראל ששרשם טוב אם יכרת ועוד יחליף ויעשה פרי טוב

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


כי מגפן סדום גפנם ומשדמות. כפל לשון, כי שדמות גפנים הם, הוא שכתוב (ישעיה טז) כי שדמות חשבון אומלל גפן שבמה, וכן (חבקוק ג) ושדמות לא עשה אוכל. ואמר זה על האומות כי שרשם רע ומר ואיך ימתקו הענבים, כי כיון שהגפן גפן סדום הלא הענבים, יהיו ענבי רוש וגם היין חמת תנינים.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מגפן סדום גפנם" והטעם שאין בהם תבונה בזה הענין הוא מפני שהם מתגאי' ונותני' כל מחשבתם להשיג תענוגי גופם בלבם כמו אנשי סדום ולהשיג זה היו מואסים כל מיני גמילות חסדים כמו שהעיד הנביא באמרו הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה: " ענבמו ענבי רוש" ומזה הגפן יצמחו אצלם ענבי רוש שהם מעשים רעים ומזיקים לבריות וזה בהשתדלם לשים עיניהם ולבם על בצעם ועל דם הנקי לשפוך:

" אשכלות מרורות למו" ובזה יקנו דעות רעות וכוזבות לדבר על ה' תועה ויאמרו לא יראה יה:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי מגפן סדום גפנם - ר' יהודה דורשו כלפי ישראל, ר' נחמיה דורשו כלפי האומות.

ר' יהודה אומר: וכי מגפנם של סדום אתם, או ממטעה של עמורה אתם? והלא אי אתם אלא ממטע קדש, שנא' ואנכי נטעתיך שורק כולה זרע אמת!

ענבימו ענבי רוש - בניו של אדם הראשון אתם, שקנס עליכם מיתה ועל כל תולדותיו הבאים אחריו עד סוף כל הדורות:

אשכלות מרורות למו - שהגדולים שבכם מרתן פרוסה בכם כאשכול. ואין אשכול אלא גדול, שנ' מיכה ז אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי:

חמת תנינים יינם - שהחסידים והכשרים שבכם חמתן כתנינים: וראש פתנים אכזר - אלא שהראשונים שבכם כפתן הזה אכזרי.

ד"א חמת תנינים יינם - המתונים יראי חטא שבכם חמתם כתנינים. וראש פתנים אכזר - אלא שהראשונים שבכם כפתן הזה.

ר' נחמיה דורשו כלפי האומות: בודאי מגפן של סדום אתם, וממטעה של עמורה אתם, תלמידיו של נחש הקדמוני אתם, שהטעה את אדם ואת חוה!

אשכלות מרורות למו. שהגדולים שבכם מרתם פרוסה בהם כנחש, ואין אשכול אלא גדול, שנאמר מיכה ז אין אשכול לאכול:

<< · מ"ג דברים · לב · לב · >>