מ"ג דברים לב לב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם
וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ
אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי כְפוּרְעָנוּת עַמָּא דִּסְדוֹם כָּס פּוּרְעָנוּתְהוֹן וְלָקוּתְהוֹן כְּעַם עֲמוֹרָה מַחָתְהוֹן בִּישָׁן כְּרֵישֵׁי חִוִּין וְתוּשְׁלְמַת עוֹבָדֵיהוֹן כִּמְרָרוּתְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם עוֹבָדֵיהוֹן דְעַמָא הָאִלֵין דַמְיָין לְעוֹבָדֵי עַמָא דִסְדוֹם וַעֲצַתְהוֹן בִּישִׁין כְּעֵיצַתְהוֹן דְעַם עֲמוֹרָה מַחֲשַׁבְתְּהוֹן בִּישִׁין כְּרֵישֵׁי חִיוְנַיָא חוּרְמְנַיָא בְּגִין כֵּן תְּהוֹן תּוּשְׁלָמוּתְהוֹן מְתַכְלִן וּמְמַרְרִין לְהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם עַמָא הָאִילֵין עוֹבָדֵיהוֹן מְדַמְיָין לְעוֹבָדָא עַמָא דִסְדוֹם וּמַחְשַׁבְתְּהוֹן מְדַמְיָא לְמַחְשַׁבְתֵּיהּ דְעַמָא דַעֲמוֹרָה עוֹבָדִין בִּישִׁין מְתַכְלִין וּמַרְרַן לְהוֹן: |
רש"י
"שדמות" - שדה תבואה כמו ושדמות לא עשה אוכל בשדמות קדרון
"ענבי רוש" - עשב מר
"אשכלות מרורות למו" - משקה מר ראוי להם לפי מעשיהם פורענותם וכן תרגם אונקלוס ותושלמת עובדיהון כמררותהון
"כי מגפן סדום גפנם" - של העובדי כוכבים
"ומשדמות עמורה וגו'" - ולא ישימו לבם לתלות הגדולה בי
"ענבמו ענבי רוש" - הוא שאמר לולי כעס אויב אגור על ישראל להרעילם ולהמרירם לפיכך אשכלות מרורות למו להלעיט אותם על מה שעשו לבניורש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שַׁדְמוֹת – שְׂדֵה תְּבוּאָה, כְּמוֹ: "וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל" (חבקוק ג,יז); "בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן" (מל"ב כג,ד).
עִנְּבֵי רוֹשׁ – עֵשֶׂב מָר.
אַשְׁכְּלוֹת מְרוֹרוֹת לָמוֹ – מַשְׁקֶה מַר רָאוּי לָהֶם; לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם פֻּרְעֲנוּתָם. וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: "וְתוּשְׁלְמַת עוֹבָדֵיהוֹן כִּמְרָרוּתְהוֹן" [=וּגְמוּל מַעֲשֵׂיהֶם כִּמְרִירוּתָם].
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ענבמו ענבי רוש" ומזה הגפן יצמחו אצלם ענבי רוש שהם מעשים רעים ומזיקים לבריות וזה בהשתדלם לשים עיניהם ולבם על בצעם ועל דם הנקי לשפוך:
" אשכלות מרורות למו" ובזה יקנו דעות רעות וכוזבות לדבר על ה' תועה ויאמרו לא יראה יה:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ר' יהודה אומר: וכי מגפנם של סדום אתם, או ממטעה של עמורה אתם? והלא אי אתם אלא ממטע קדש, שנא' ואנכי נטעתיך שורק כולה זרע אמת!
ענבימו ענבי רוש - בניו של אדם הראשון אתם, שקנס עליכם מיתה ועל כל תולדותיו הבאים אחריו עד סוף כל הדורות:
אשכלות מרורות למו - שהגדולים שבכם מרתן פרוסה בכם כאשכול. ואין אשכול אלא גדול, שנ' מיכה ז אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי:
חמת תנינים יינם - שהחסידים והכשרים שבכם חמתן כתנינים: וראש פתנים אכזר - אלא שהראשונים שבכם כפתן הזה אכזרי.
ד"א חמת תנינים יינם - המתונים יראי חטא שבכם חמתם כתנינים. וראש פתנים אכזר - אלא שהראשונים שבכם כפתן הזה.
ר' נחמיה דורשו כלפי האומות: בודאי מגפן של סדום אתם, וממטעה של עמורה אתם, תלמידיו של נחש הקדמוני אתם, שהטעה את אדם ואת חוה!
אשכלות מרורות למו. שהגדולים שבכם מרתם פרוסה בהם כנחש, ואין אשכול אלא גדול, שנאמר מיכה ז אין אשכול לאכול: