הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





כעס בחיק כסילים ינוח

עריכה

קהלת מסביר מדוע לא כדאי למהר לכעוס:

(קהלת ז ט): "אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס, כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ"

בהלה = מהירות, דחיפות.

אל תבהל ברוחך לכעוס = אל תמהר יותר מדי לכעוס, זה לא דחוף.

כסיל = השונא ללמוד .

כעס בחיק כסילים ינוח = הכעס הופך את האדם הכועס לכסיל; הכעס גורם לכך שהאדם לא ירצה ללמוד ולהבין את נקודת המבט של הזולת. הכעס נח ונרגע רק כשהאדם נעשה כסיל, כשהוא מתייחס באטימות לדבריו של הזולת,

לכן, אל תמהר להתחיל לכעוס, כי אינך יודע איך זה יסתיים, ואיזה נזק הדבר יגרום לאישיותך.

מקורות ופירושים נוספים

עריכה

1. יש שפירשו שהכעס הוא תכונה האופיניית לכסילים, השונאים ללמוד ולהבין את נקודת המבט של הצד השני, ולכן נגררים למריבות (ראו כסילים ומריבות ).

  • אולם, בספר משלי כעס הוא תכונה המאפיינת דווקא את האויל (ראו אוילים וכעס ).

2. ע"פ מלבי"ם, כסיל הוא נהנתן. לפי זה אפשר לפרש: אל תמהר לכעוס, כי הכעס ינוח רק אחרי שהוא יהפוך אותך לנהנתן. לב האדם לא יכול להחזיק מעמד זמן רב במצב של כעס, זה מצב קשה ולא-נעים, והלב מחפש מנוחה. ולכן, כאשר הוא נמצא יותר מדי זמן במצב של כעס, הוא עלול לחפש דרכים להרגיע את עצמו, והדרך הקלה ביותר היא דרכו של הכסיל - רדיפת תענוגות רגעיים. ולכן, אדם שמתחיל לכעוס, עלול להתיש את כוחותיו הנפשיים, ולהפוך לכסיל, שכל מה שמעניין אותו הוא רדיפת התענוגות.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כעס בחיק כסילים ינוח


מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-29.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-07-09