פתיחת התפריט הראשי

ביאור:קהלת ז ז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




כי העשק יהולל חכםעריכה

קהלת ז ה-ז: "טוֹב לִשְׁמֹעַ גַּעֲרַת חָכָם - מֵאִישׁ שֹׁמֵעַ שִׁיר כְּסִילִים.

כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר, כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל; וְגַם-זֶה הָבֶל.

כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם; וִיאַבֵּד אֶת-לֵב, מַתָּנָה"

פסוקים 5-6 מלמדים, שעדיף לשמוע דברי תוכחה וביקורת מאדם חכם, מאשר להשתעשע בחברתם של הכסילים, שאינם אומרים שום דבר מועיל ומשמעותי ( פירוט ).

פסוק ז מדבר, לכאורה, על עושק ועל מתנות - מה הקשר בינו לבין הפסוקים הקודמים?

1. יש אומרים שאכן אין קשר בין הפסוקים. פסוק ו מסתיים במילים "וגם זה הבל", ובכך מסתיים נושא החכם והכסיל; פסוק ז מתחיל נושא חדש, ומדבר בגנות העושק (=החזקת רכוש הזולת בלי רשותו) וקבלת המתנות (=קבלת רכוש מהזולת ברשותו), כי קבלת רכוש כלשהו מאדם אחר עלולה לבלבל את החכם ולפגוע במחשבותיו הטהורות (וכמו שנאמר בתורה "כי השוחד יעוור עיני חכמים...").

  • אולם, המילה "כי", בתחילת פסוק ז, מלמדת שהפסוק קשור לפסוקים הקודמים.

אפשר לפרש את המילה "עשק" במשמעות של "מריבה", כמו בפסוק בראשית כו כ: " "וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר 'לָנוּ הַמָּיִם!', וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר 'עֵשֶׂק'" "כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ" ". לפי זה:

2. רש"י פירש, שהמריבה שהחכם רב עם הכסיל (שנזכר בפסוק הקודם) מבלבלת אותו, וגורמת לו לאבד את חכמתו: " "כשהכסיל מקנתר את החכם - מערבב דעתו, וגם הוא נכשל; דתן ואבירם קנתרו את משה לומר (שמות ה)" "ירא ה' עליכם וישפוט..." ", וערבבוהו, ואבדו את לבו, וגרמו לו שהקפיד כנגד הקב"ה ואמר (שם)" "והצל לא הצלת את עמך..." ", ונענש בדבר, שהשיבו" "עתה תראה" "ולא תראה במלחמת 31 מלכים:" "לב מתנה" "- לב חכמה, שהיא מתנה לאדם, שנאמר (משלי ב)" "כי ה' יתן חכמה" "..." "

  • אולם, גם לפי פירוש זה קשה להבין את הקשר לפסוקים הקודמים, כי בפסוקים הקודמים הכסיל מתואר כאדם שמתלוצץ ושר, ולא כאדם שמקנתר ורב.

3. לכן נראה לי, שהפסוק בא דווקא להגביל את מה הפסוקים הקודמים - בפסוקים הקודמים נאמר שטוב לשמוע גערה של חכם, ואז נאמר "וגם זה הבל", כלומר, גם הגערות שהאדם שומע מהחכמים מביאות תועלת זמנית וחולפת בלבד, "כי העשק יהולל חכם..." - כי כשהחכם "מתעשק" וגוער יותר מדי, דעתו מתבלבלת וחכמת-ליבו אובדת, ואז הגערות שלו כבר לא-כל-כך חכמות ומועילות.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כי העשק יהולל חכם


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-11-05.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-07-07