הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





האם זה טוב לכעוס?

עריכה

רוב הפסוקים בספר קהלת מדברים בגנותו של הכעס:

  • (קהלת א יח): "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב"- הכעס מקביל למכאוב (והפסוק כולו, על-פי הקשרו, מדבר בגנות החכמה, הגורמת לאדם כעס; פירוט );
  • (קהלת ב כג): "כִּי כָל יָמָיו מַכְאֹבִים וָכַעַס עִנְיָנוֹ, גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, גַּם זֶה הֶבֶל הוּא"- שוב כעס מקביל למכאובים;
  • (קהלת ה טז): "גַּם כָּל יָמָיו בַּחֹשֶׁךְ יֹאכֵל, וְכָעַס הַרְבֵּה, וְחָלְיוֹ, וָקָצֶף"- הכעס מקביל לחולי;
  • (קהלת ז ט): "אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס, כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ"
  • (קהלת יא י): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ, כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל"

פסוק אחד אומר, לכאורה, דבר הפוך:

  • (קהלת ז ג): "טוֹב כַּעַס מִשְּׂחֹק, כִּי בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב"

אולם, נראה לי שיש לפרש פסוק זה, על-פי הפסוק הסמוך:

  • (קהלת ז ה): "טוֹב לִשְׁמֹעַ גַּעֲרַת חָכָם, מֵאִישׁ שֹׁמֵעַ שִׁיר כְּסִילִים"

כעס בפסוק ג מקביל ל גערת חכם בפסוק ה, ו שחוק בפסוק ג מקביל ל שיר כסילים בפסוק ה;

לפי זה, הפסוק "טוב כעס משחוק", אין משמעו "עדיף שתכעס ולא תצחק", אלא "עדיף שיכעסו עליך מאשר שיצחקו איתך"; עדיף לך להיות עם אנשים שמותחים עליך ביקורת, ואפילו קצת כועסים עליך לפעמים, מאשר להיות עם אנשים שאומרים לך "תעשה מה שאתה רוצה, העיקר שתיהנה מהחיים". "כי ברע פנים ייטב לב" - כי כשכועסים עליך, הדבר גורם לך לחשוב מחדש על דרכך ועל מעשיך; הלב ( = מקום המחשבות ) שלך נעשה טוב יותר.

לפסוק זה יש משמעות מיוחדת בחיי נישואין: לפעמים האישה שומרת בלב הרבה רגשות שליליים כלפי בעלה (או להיפך), ואינה כועסת, במקום לכעוס היא צוחקת ומחייכת כאילו הכל בסדר, ואז באה יום אחד ואומרת "החלטתי להיפרד", ובעלה מקבל הלם. במצב זה, טוב כעס משחוק - עדיף שתכעס, כדי שיידע שיש בעיה וינסה לפתור אותה, או לפחות שיהיה מוכן נפשית לפרידה.

וכך פירש רש"י: "טוב כעס משחוק - מי שרודפת מדת הדין אחריו - אל יצטער;

טוב היה להם לדור המבול אם הראה הקב"ה פנים זעומות על עבירות שבידם, משחוק ששחק עמהם; שאילו הראה להם קימעא רוע פנים, היו חוזרים למוטב;

טוב היה לאדוניהו אם עצבו אביו על כל עבירה שהיה עושה, משחוק שהראה לו, ובסוף נהרג עליו:

ייטב לב - יהפוך לב האדם להטיב דרכיו."

ראו גם:

תגובות

עריכה

מאת: רמי ניר

התשובה נמצאת כאן - "וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת-נִרְדָּף" קהלת ג':

"יָדַעְתִּי"

"כִּי אֵין טוֹב בָּם--כִּי אִם-לִשְׂמוֹחַ"

"וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו"

"וְגַם כָּל-הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה"

"וְרָאָה טוֹב בְּכָל-עֲמָלוֹ--מַתַּת אֱלֹהִים הִיא"

"יָדַעְתִּי"

"כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם"

"עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף"

"וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ"

"וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו"

"מַה-שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא"

"וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה"

"וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת-נִרְדָּף"...

כלומר, האלהים מבקש לראות מה הצעד הבא שיעשה האדם...



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:האם זה טוב לכעוס?


מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-11-05.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/kas2