מ"ג קהלת א יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת הוֹלֵלוֹת וְשִׂכְלוּת יָדַעְתִּי שֶׁגַּם זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֶתְּנָ֤ה לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חׇכְמָ֔ה וְדַ֥עַת הוֹלֵלֹ֖ת וְשִׂכְל֑וּת יָדַ֕עְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֥ה ה֖וּא רַעְי֥וֹן רֽוּחַ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתנה" עכשיו את לבי לדעת את טיב "החכמה" מה סופה, ואת טיב "ההוללות והסכלות". והוללות = שיעמום וטירוף הדעת, לשון ערבוב, כמו (ישעיהו א): "מהול במים". וסכלות = שטות.

"ידעתי" עתה שגם החכמה יש בו שבר רוח כי -

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יז) ואתנה- אחר שלמדתי החכמות והוספתי נתתי לבי לדעת עיקר ההוללות כמו ויתהולל בידם ועיקר השכלות שהוא הפך ההוללות אף על פי שזה רעיון הבל:

<< · מ"ג קהלת · א · יז · >>