משנה תרומות ז
תרומות פרק ז', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר זרעים • מסכת תרומות • פרק שביעי ("האוכל תרומה") • >>
פרקי מסכת תרומות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
האוכל תרומה מזיד, משלם את הקרן ואינו משלם את החומש.
התשלומין חולין, אם רצה הכהן למחול, מוחל.
בת כהן שנישאת לישראל ואחר כך אכלה תרומה, משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש.
ומיתתה בשריפה.
נישאת לאחד מכל הפסולין, משלמת קרן וחומש, ומיתתה בחנק, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, זו וזו משלמות את הקרן ואינן משלמות את החומש, ומיתתן בשריפה.
המאכיל את בניו קטנים, ואת עבדיו בין גדולים בין קטנים, האוכל תרומת חוצה לארץ, והאוכל פחות מכזית תרומה, משלם את הקרן, ואינו משלם את החומש.
והתשלומין חולין. אם רצה הכהן למחול, מוחל.
זה הכלל: כל המשלם קרן וחומש, התשלומין תרומה, אם רצה הכהן למחול, אינו מוחל.
וכל המשלם את הקרן ואינו משלם את החומש, התשלומין חולין, אם רצה הכהן למחול, מוחל.
שתי קופות, אחת של תרומה ואחת של חולין, שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו מהן נפלה, הרי אני אומר, לתוך של תרומה נפלה.
אין ידוע איזו היא של תרומה ואיזו היא של חולין, אכל אחת מהן, פטור, והשניה, נוהג בה כתרומה, וחייבת בחלה, דברי רבי מאיר.
רבי יוסי פוטר.
אכל אחר את השניה, פטור.
אכל אחד את שתיהן, משלם כקטנה שבשתיהן.
נפלה אחת מהן לתוך החולין, אינה מדמעתן, והשניה, נוהג בה כתרומה, וחייבת בחלה, דברי רבי מאיר.
ורבי יוסי פוטר.
נפלה שניה למקום אחר, אינה מדמעתן.
נפלו שתיהן למקום אחד, מדמעות כקטנה שבשתיהן.
זרע את אחת מהן, פטור, והשניה, נוהג בה כתרומה, וחייבת בחלה, דברי רבי מאיר.
ורבי יוסי פוטר.
זרע אחר את השניה, פטור.
זרע אחד את שתיהן, בדבר שזרעו כלה, מותר.
ובדבר שאין זרעו כלה, אסור.
- הַתַּשְׁלוּמִין חֻלִּין; אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחוֹל, מוֹחֵל:
- מְשַׁלֶּמֶת אֶת הַקֶּרֶן, וְאֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת אֶת הַחֹמֶשׁ.
- וּמִיתָתָהּ בִּשְׂרֵפָה.
- נִשֵּׂאת לְאֶחָד מִכָּל הַפְּסוּלִין,
- מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן וָחֹמֶשׁ, וּמִיתָתָהּ בְּחֶנֶק; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זוֹ וְזוֹ מְשַׁלְּמוֹת אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינָן מְשַׁלְּמוֹת אֶת הַחֹמֶשׁ, וּמִיתָתָן בִּשְׂרֵפָה:
- הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ,
- וְהָאוֹכֵל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת תְּרוּמָה;
- מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ.
- וְִהַתַּשְׁלוּמִין חֻלִּין; אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחוֹל, מוֹחֵל:
- כָּל הַמְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ, הַתַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה;
- אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחוֹל, אֵינוֹ מוֹחֵל.
- וְכָל הַמְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ, הַתַּשְׁלוּמִין חֻלִּין;
- אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחוֹל, מוֹחֵל:
- שֶׁנָּפְלָה סְאָה תְּרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ מֵהֶן נָפְלָה,
- הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר, לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָפְלָה.
- אֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא שֶׁל תְּרוּמָה וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁל חֻלִּין,
- אָכַל אַחַת מֵהֶן, פָּטוּר;
- וְהַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה,
- וְחַיֶּבֶת בַּחַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
- רַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר.
- אָכַל אַחֵר אֶת הַשְּׁנִיָּה, פָּטוּר.
- אָכַל אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶן, מְשַׁלֵּם כַּקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן:
- וְהַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה,
- וְִחַיֶּבֶת בַּחַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מִאִיר;
- וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר.
- וְהַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה,
- נָפְלָה שְׁנִיָּה לְמָקוֹם אַחֵר, אֵינָהּ מְדַמַּעְתָּן.
- נָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְמָקוֹם אֶחָד, מְדַמְּעוֹת כַּקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן:
- וְהַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה,
- וְחַיֶּבֶת בַּחַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
- וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר.
- וְהַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה,
- זָרַע אַחֵר אֶת הַשְּׁנִיָּה, פָּטוּר.
- זָרַע אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה, מֻתָּר.
- וּבְדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה. אָסוּר:
נוסח הרמב"ם
(א) האוכל תרומה מזיד -
- משלם - את הקרן,
- ואינו משלם - את החומש,
- והתשלומין - חולין.
- ואינו משלם - את החומש,
- ואם רצה הכוהן למחול - מוחל.
(ב) בת כוהן שנישאת לישראל,
- ואחר כך אכלה תרומה -
- משלמת - את הקרן,
- ואינה משלמת - את החומש,
- ומיתתה - בשריפה.
- משלמת - את הקרן,
- נישאת, לאחד מן הפסולין -
- משלמת - קרן וחומש,
- ומיתתה - בחנק,
- דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרים:
- זו וזו - משלמות את הקרן,
- ואינן משלמות - את החומש,
- ומיתתן - בשריפה.
- זו וזו - משלמות את הקרן,
- משלמת - קרן וחומש,
(ג) המאכיל את בניו - קטנים,
- ואת עבדיו - בין גדולים, בין קטנים,
- והאוכל, תרומת חוצה לארץ,
- והאוכל, פחות מכזית תרומה -
- משלם - את הקרן,
- ואינו משלם - את החומש,
- והתשלומין - חולין.
- ואם רצה הכוהן למחול - מוחל.
(ד) זה הכלל -
- כל המשלם, קרן וחומש -
- התשלומין - תרומה.
- ואם רצה הכוהן למחול - אינו מוחל.
- וכל המשלם את הקרן,
- ואינו משלם את החומש -
- התשלומין - חולין.
- ואם רצה הכוהן למחול - מוחל.
- ואינו משלם את החומש -
(ה) שתי קופות,
- אחת של תרומה, ואחת של חולין,
- שנפלה סאה תרומה - לתוך אחת מהן,
- ואין ידוע, לאיזו מהן נפלה -
- הריני אומר, לתוך של תרומה - נפלה.
- אין ידוע,
- איזו היא של תרומה, ואיזו היא של חולין -
- אכל את אחת מהן - פטור.
- והשניה - נוהג בה כתרומה,
- וחייבת - בחלה,
- דברי רבי מאיר.
- רבי יוסי - פוטר.
- אכל אחר, את השניה - פטור.
- אכל אחד, את שתיהן -
- משלם - כקטנה שבשתיהן.
(ו) נפלה אחת מהן, לתוך החולין -
- אינה מדמעתן.
- והשניה -
- נוהג בה - כתרומה,
- וחייבת - בחלה,
- דברי רבי מאיר.
- רבי יוסי - פוטר.
- נפלה שניה, למקום אחר -
- אינה מדמעתן.
- נפלו שתיהן, למקום אחד -
- מדמעות - כקטנה שבשתיהן.
(ז) זרע, את אחת מהן - פטור.
- והשניה -
- נוהג בה - כתרומה,
- וחייבת - בחלה,
- דברי רבי מאיר.
- רבי יוסי - פוטר.
- זרע אחר, את השניה - פטור.
- זרע אחד, את שתיהן -
- בדבר, שזרעו כולה - מותר.
- ובדבר, שאין זרעו כולה - אסור.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה תרומות, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב