משנה שבת טז ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק טז · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

מצילין מזון שלש סעודותב, הראוי לאדם לאדם, הראוי לבהמה לבהמה.

כיצד? נפלה דליקה בלילי שבת, מצילין מזון שלש סעודות.

בשחרית, מצילין מזון שתי סעודות.

במנחה, מזון סעודה אחת.

רבי יוסי אומר, לעולם מצילין מזון שלש סעודות.

משנה מנוקדת

מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת,

הָרָאוּי לָאָדָם לָאָדָם,
הָרָאוּי לַבְּהֵמָה לַבְּהֵמָה.
כֵּיצַד?
נָפְלָה דְּלֵקָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת,
מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת.
בְּשַׁחֲרִית, מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת.
בְּמִנְחָה, מְזוֹן סְעֻדָּה אַחַת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת:

נוסח הרמב"ם

מצילין מזון שלש סעודות הראוי לאדם לאדם והראוי לבהמה לבהמה כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות בשחרית מצילין מזון שתי סעודות במנחה מצילין מזון סעודה אחת רבי יוסי אומר לעולם מצילין מזון שלש סעודות.

פירוש הרמב"ם

מצילין מזון ג' סעודות הראוי לאדם לאדם כו': אדם חייב בשלש סעודות בשבת האחת לילי שבת והשני יום שבת שחרית והשלישי במנחה ועוד יתבאר כי זאת ההצלה אינה אלא לחצר המעורבת מה שחייבנו שלא נתיר לו להציל כל מה שיוכל דילמא אתי לכבויי לפי שהוא בהול על אבוד ממונו וכשנאמר לו אין מצילין אלא שלש סעודות יסכים על אבוד ממונו ולא יחוש לכבות האש. ואין הלכה כר' יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מצילין מזון ג' סעודות - ואף על גב דבהתירא קא טרח דהא לא שרו ליה לאצולי אלא לחצר המעורבת בלבד, אפילו הכי לא שרו ליה לאצולי טפי ; מפני שאדם בהול על ממונו ואי שרית ליה אתי לכבויי ג:

נפלה דליקה בלילי שבת - קודם אכילה:

שחרית - קודם סעודה:

ר' יוסי אומר לעולם הוא מציל - הואיל ויומא בר הכי הוא ובהתירא טרח. ואין הלכה כר"י:

פירוש תוספות יום טוב

מצילין מזון ג' סעודות. לפי שחייב אדם לאכול ג' סעודות בשבת. ומ"ש הר"ב לחצר המעורבת תנן בסמוך. ומ"ש מפני שאדם בהול על ממונו ואי שרית אתי לכבויי כלומר שמתוך בהילתו ישכח שהוא שבת ולפיכך אמרו שלא יציל. ומעתה לא יהא בהול ולא ישכח בשבת:

בלילי שבת. ועי' מ"ש בס"ד במשנה ג' פ"ח דתרומות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ב) (על המשנה) שלש סעודות. לפי שחייב אדם לאכול ג' סעודות בשבת:

(ג) (על הברטנורא) כלומר שמתוך בהילתו ישכח שהוא שבת ולפיכך אמרו שלא יציל ומעתה לא יהא בהול ולא ישכח בשבת:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מזון שלש סעודות:    כך נראה דגרסי' המ"ם בנקודת שו"א מפני שהוא סמוך וכן נקד לה ג"כ ה"ר יהוסף ז"ל:

כיצד נפלה דליקה וכו':    ירושלמי ר' בון ב"ר חייא בשם ר' בא בר ממל דר' נחמיה היא דאמר אין ניטלין אלא לצורך א"ר יוסי טעמא דרבנן תמן כל מה שיש בבית מן המוכן ברם הכא אם אתה אומר כן אף הוא מציל מן היום למחר מתני' (צ"ע) דר' חיקיים דאמר לעולם מצילין מזון שלש סעודות תפתר בשנפלה דליקה בליל שבת עד שלא אכל ע"כ:

ר' יוסי אומר לעולמ מצילים מזון שלש סעודות:    בגמ' דחיק לאוקמה למתני אפי' כר' חידקא דאמר ד' סעודות חייב אדם לאכול בשבת ומאי שלש סעודות דקאמר ת"ק בתר דאכל וכן שתים דשחרית ואחת דמנחה ומדקאמר ר' יוסי ג' סעודות ולא אמר ד' ש"מ לית ליה דר' חידקא ומינה דת"ק ס"ל שלש דע"כ ל"פ אלא דת"ק סבר מה שעבר כבר לא יציל ור' יוסי סבר יציל:

תפארת ישראל

יכין

מצילין מזון שלש סעודות:    ולא יותר. דמדהוא בהול על ממונו. דלמא אתא לכבויי: [ואילה"ק הרי לקמן (רפכ"ד) אמרינן אפכא אי לא שרית ליה אתא לאתויי ד"א ברה"ר. ואפילו בזה"ז דליכא רה"ר אמרינן הכי. תי' הר"ן דהכא שנחפז הרבה בהצלה חיישינן שע"י טרדת הצלה ישכח שהוא שבת. וזה מצוי טפי משיעבור במזיד אי לא שרית לי'. משא"כ התם שאינו נחפז בהצלה להציל הכל בהיתר. טפי איכא למיחש איפכא. שיעבור במזיד אי לא שרית ליה מדנימא שישכח אי שרית לי']. וכל הצלה דפרקן. דוקא באותו בית שהדליקה בו. חיישינן שיכבה. אבל מבתים אחרים מציל כל מה שירצה. ואפילו מוקצה מציל. דבמקום פסידא ל"ג רבנן (שם ס"א ורט"ז סקי"ג):

הראוי לאדם לאדם הראוי לבהמה לבהמה:    תמוה דג"ס לבהמה למה. ונ"ל ע"פ מ"ד (ברכות ד"מ) דאסור לאדם לאכול עד שיתן לבהמה:

כיצד נפלה דליקה בלילי שבת:    קודם שסעד:

ר' יוסי אומר לעולם מצילין מזון שלש סעודות:    משום לא פליג. וגם משום דס"ל דמי שלא אכל בלילה או בשחרית רשאי להשלים ג' סעודות אח"כ (ועי' סוכה פ"ב מ"ו דקיי"ל דלא מהני השלמה. התם כבר עבר סוכות. וס"ל דהיינו דמסיים התם. ע"ז נאמר מעוות וגו'. ור"ל אבל ביש עוד מצות סוכה שפיר רשאי להשלים. א"כ ה"נ הכא בשבת עצמו יכול לתקן המעוות). וקיי"ל כת"ק (שם ס"א):

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים