משנה שבת טז רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) כל כתבי הקודש-
- מצילין אותן - מפני הדליקה,
- בין שקורין בהן,
- בין שאין קורין בהן.
- אף על פי - שהן כתובין בכל לשון,
- טעונין גניזה.
- ומפני מה - אין קורין בהן?
- מפני ביטול בית המדרש.
- מצילין אותן - מפני הדליקה,
- מצילין -
- תיק הספר - עם הספר,
- ותיק תפילין - עם התפילין
- אף על פי - שיש בתוכן מעות.
- לאיכן - מצילין אותן?
- למבוי - שאינו מפולש.
- בן בתירה אומר:
- אף למפולש.
(ב) מצילין - מזון שלש סעודות,
- הראוי לאדם - לאדם.
- והראוי לבהמה - לבהמה.
- כיצד?
- נפלה דליקה -
- בלילי שבת - מצילין מזון שלש סעודות.
- בשחרית - מצילין מזון שתי סעודות.
- במנחה - מצילין מזון סעודה אחת.
- רבי יוסי אומר:
- לעולם - מצילין מזון שלש סעודות.
- נפלה דליקה -
(ג) מצילין -
- סל מלא כיכרות,
- אף על פי - שיש בו מאה סעודה.
- ועיגול של דבלה,
- וחבית של יין.
- סל מלא כיכרות,
- ואומר לאחרים -
- בואו - והצילו לכם.
- אם היו פיקחין -
- עושין עימו חשבון - לאחר השבת.
- להיכן - מצילין אותן?
- לחצר המעורבת.
- בן בתירה אומר:
- אף לשאינה מעורבת.
(ד) ולשם הוא מוציא -
- את כל כלי תשמישו.
- לובש - כל שהוא יכול ללבוש,
- ועוטף - כל שהוא יכול לעטוף.
- רבי יוסי אומר:
- שמונה עשר כלי.
- וחוזר, ולובש - ומוציא.
- ואומר לאחרים -
- בואו - והצילו עימי.
(ה) רבי שמעון בן ננס אומר:
- פורסין - עור של גדי,
- על גבי -
- שידה,
- תיבה,
- ומגדל,
- שאחז בהן האור -
- מפני - שהוא מחרך.
- ועושין מחיצה - בכל הכלים,
- בין מלאים - בין ריקנים,
- בשביל - שלא תעבור הדליקה.
- רבי יוסי - אוסר,
- בכלי חרס חדשים - מלאים מים,
- שאינן יכולין - לקבל את האור,
- והן מתבקעין - ומכבין את הדליקה.
- בכלי חרס חדשים - מלאים מים,
(ו) נוכרי שבא לכבות -
- אין אומרין לו:
- "כבה", ו"אל תכבה" -
- מפני - שאין שביתתו עליהן.
- "כבה", ו"אל תכבה" -
- אין אומרין לו:
- אבל קטן שבא לכבות -
- אין שומעין לו -
- שכן - שביתתו עליהן.
- אין שומעין לו -
(ז) כופין קערה -
- על גבי הנר -
- בשביל - שלא תאחוז בקורה.
- ועל צואה של קטן,
- ועל עקרב - שלא תישוך.
- אמר רבי יהודה:
- מעשה,
- בא לפני רבן יוחנן בן זכאי - בערב,
- ואמר: "חושש אני לו - מחטאת".
- מעשה,
- על גבי הנר -
(ח) נוכרי -
- שהדליק את הנר,
- משתמש לאורו - ישראל.
- ואם בשביל ישראל - אסור.
- מילא מים - להשקות בהמתו,
- משקה אחריו - ישראל.
- ואם בשביל ישראל - אסור.
- עשה כבש - לירד בו,
- ירד אחריו - ישראל.
- ואם בשביל ישראל - אסור.
- שהדליק את הנר,
- מעשה,
- ברבן גמליאל והזקנים,
- שהיו באין בספינה,
- ועשה גוי - כבש לירד בו,
- וירדו בו זקנים.
הדף הראשי של משנה שבת טז
משנה שבת, פרק ט"ז:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב