משנה קידושין ב ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת קידושין · פרק ב · משנה ד | >>
האומר לשלוחו: צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני, והלך וקידשה במקום אחר, אינה מקודשתיד.
הרי היא במקום פלוני וקידשה במקום אחר, הרי זו מקודשת.
הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ:
- צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְּלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,
- וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
- אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.
- וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
- הֲרֵי הִיא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,
- וְקִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
- הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת:
- וְקִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
האומר לשלוחו:
- צא וקדש לי אשה פלונית - במקום פלוני,
- והלך וקידשה במקום אחר - אינה מקודשת.
- הרי היא במקום פלוני,
- והלך וקידשה במקום אחר - הרי זו מקודשת.
- צא וקדש לי אשה פלונית - במקום פלוני,
כשאמר לו הרי היא במקום פלוני, והלך וקדשה במקום אחר - מראה מקום הוא לו ואין זה תנאי. וכבר נתבאר זה הדעת בעצמו בפרק ששי מגיטין (הלכה ד):
והלר וקדשה במקום אחר כו' - דמראה מקום הוא לו. ואין זה תנאי:
האומר לשלוחו כו' והלך כו'. עיין מ"ש בריש פ' דלקמן.
אינה מקודשת. דדוקא קא"ל במקום פלוני שיש לי שם אוהבים. ואם בא אדם לומר דברים עלי בפניהם. ימחו בידו. רש"י. ובגמ' ותנן נמי גבי גיטין [במשנה ג' פ"ו דגיטין] האומר תנו גט כו'. וצריכא דאי אשמועינן גבי קדושין משום דלקורבה קאתי. בהאי אתרא רחמי לי ולא ממלי מילי עלי וכו' אבל גבי גיטין דלרחוקה קאתי אימר לא אכפת ליה. ואי אשמועינן גבי גירושין בהאי אתרא ניחא ליה דנבזי. בהאי אתרא לא ניחא ליה. אבל גבי קדושין אימא לא אכפת ליה. צריכא. והשתא אתא שפיר דתנן הכא לרישא דמתני' דהתם ולא תנא נמי לסיפא האשה שאמרה התקבל כו'. וכתבוה הרמב"ם בספ"ז מה"א. וכן הטור סי' ל"ו לענין קדושין. דאפילו רישא אי לאו דצריכה לא הוה ליה למתנייה תרי זמני:
(יד) (על המשנה) אינה מקודשת. ודוקא קא"ל במקום פלוני שיש לי שם אוחבים ואם בא אדם לומר דברים עלי בפניהם, ימחו בידו. רש"י. ועתוי"ט:
האומר לשלוחו: להכי לא תנא האומר לחברו כדתנן בריש פירקין דלקמן משום דהא חברו הוא דכי קדשה במקום אחר אינה מקודשת דסבר לא טרח אבל שלוחו דטרח אימא מראה מקום הוא לו קמ"ל דאינה מקודשת דדוקא קאמר ליה מקום פלוני שיש לי שם אוהבים ואם בא אדם לומר דברים עלי בפניהם ימחו בידו. וכתוב בתוספות רי"ד אי קשיא אמאי לא פליג ר' אלעזר בשליחות לקבלה של אשה ומכשר כדפליג התם גבי גט משום דקבלת הגט הויא בעל כרחה מש"ה הוי מראה מקום אבל קבלת הקדושין אינם אלא מדעתה הלכך כך היא קפידא באשה כמו באיש ותנא איש וה"ה אשה וה"נ אמרינן התם ור' אלעזר מ"ש רישא דלא פליג ומ"ש סיפא דפליג ומשני איש דמדעתיה מגרש קפודי קפיד אשה דבין מדעתה בין בעל כרחה מיגרשא מראה מקום היא לו ע"כ. ובירושלמי מתני' דלא כרי' אלעזר ברם כר' אלעזר לעולם הרי היא מקודשת עד שיאמר לו אל תקדשנה לי אלא במקום פלוני ע"כ:
הרי היא במקום פלוני: (וראיתי שהגיה ה"ר יהוסף ז"ל האומר לשלוחו צא וקדש לי את פלונית) שם תמצאנה ה"ז מקודשת דמראה מקום הוא לו ואין זה תנאי ותנן נמי בגיטין פ' התקבל כה"ג האומר תן גט זה לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר פסול הרי היא במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר כשר וצריכא דאי אשמיעינן גבי קדושין משום דלקרובה קא אתי בהאי אתרא רחמו לי ולא ממללו מילי עילוואי ובהאי אתרא סנו לי וממלו מילי עילוואי אבל גבי גיטין דלרחוקה קא אתי אימור לא איכפת ליה ואי אשמועינן גבי גירושין בהאי אתרא נימא ליה דניבזי בהאי אתרא לא ניחא ליה אבל גבי קדושין אימא לא איכפת ליה צריכא. וביד פ"ז דהלכות אישות סי' כ"א ובטור א"ה סי' ל"ה ל"ו:
יכין
אינה מקודשת: דמסתבר דקפיד, משום דבמקום שהזכיר, אוהבים אותו ולא יגנוהו בפני אשתו [ודו"ק, ועי' רמ"ל פ"ז הכ"א מאישות]:
הרי זו מקודשת: דרק מראה מקום הוא לו [ל"ז ז' ח'] ועי' גיטין [פ"ו מ"ג]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת