משנה קידושין ב ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת קידושין · פרק ב · משנה ג | >>
על מנת שאני כהן ונמצא לוי, לוי ונמצא כהן, נתין ונמצא ממזר, ממזר ונמצא נתין, בן עיר ונמצא בן כרךי, בן כרך ונמצא בן עיר, על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק, רחוק ונמצא קרוב, על מנת שיש לי בת או שפחה גדלת ואין לו, או על מנת שאין לי ויש לויב, על מנת שאין לי בנים ויש לו, או על מנת שיש לי ואין לו.
ובכולם אף על פי שאמרה: בליבי היה להתקדש לו יג אף על פי כן, אינה מקודשת.
וכן היא שהטעתו.
משנה מנוקדת
עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹּהֵן, וְנִמְצָא לֵוִי,
- לֵוִי, וְנִמְצָא כֹּהֵן,
- נָתִין, וְנִמְצָא מַמְזֵר,
- מַמְזֵר, וְנִמְצָא נָתִין,
- בֶּן עִיר, וְנִמְצָא בֶּן כְּרַךְ,
- בֶּן כְּרַךְ, וְנִמְצָא בֶּן עִיר,
- עַל מְנָת שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב לַמֶּרְחָץ, וְנִמְצָא רָחוֹק,
- רָחוֹק, וְנִמְצָא קָרוֹב,
- עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי בַּת אוֹ שִׁפְחָה גַּדֶּלֶת, וְאֵין לוֹ,
- אוֹ עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי וְיֶשׁ לוֹ,
- עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי בָּנִים וְיֵשׁ לוֹ,
- אוֹ עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי וְאֵין לוֹ.
- וּבְכֻלָּם,
- אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה: בְּלִבִּי הָיָה לְהִתְקַדֵּשׁ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן,
- אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.
- וְכֵן הִיא שֶׁהִטְעַתּוּ:
נוסח הרמב"ם
על מנת שאני כוהן - ונמצא לוי,
- לוי - ונמצא כוהן,
- נתין - ונמצא ממזר,
- ממזר - ונמצא נתין,
- בן עיר - ונמצא בן כרך,
- בן כרך - ונמצא בן עיר,
- על מנת שביתי קרוב למרחץ - ונמצא רחוק,
- רחוק - ונמצא קרוב,
- על מנת שיש לי בת או שפחה גדלת - ואין לו,
- על מנת שאין לי - ויש לו,
- על מנת שיש לי בנים - ואין לו,
- על מנת שאין לי - ויש לו,
- כולם,
- אף על פי שאמרה: בליבי היה להתקדש לו,
- אף על פי כן - אינה מקודשת.
- וכן היא שהטעתו.
פירוש הרמב"ם
גדלת - אמרו בתלמוד, גדלת רוצה לומר מקשטת הנשים.
ורבי שמעון אינו חולק בהטעאת יוחסין שהיא אינה מקודשת ואפילו הטעה או הטעתו לשבח, לפי שאפשר שאינו אוהב אחד מהם אלא הדומה לו ביחס או פחות ממנו.
ומהעיקרים שבידינו, דברים שבלב אינם דברים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שפחה גודלת - קולעת שער הנשים יא. פירוש אחר, דברנית ובעלת לשון, כמו שנאמר (יחזקאל לה) ותגדילו עלי בפיכם:
אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש כו' - דדברים שבלב אינם דברים:
פירוש תוספות יום טוב
בן עיר ונמצא בן כרך. ישיבת הכרכים קשה. שהכרך הוא מקום שווקים והיוקר מצוי בו ודוחק עוברים ושבים. רש"י:
כרך. מפורש במשנה ד' פ"ט דברכות:
שפחה גדלת. פירש הר"ב קולעת שער הנשים לשון התוס' כמו מגדלא נשיא. ע"כ. ולי משנה שלימה סוף פרק י' דשבת וכן הגודלת:
או ע"מ שאין לי ויש לו. דניחא לה באין לו [שפחה גדלת]. דמתוך שהולכת מבית לבית לקלוע. מספרת כל הדברים ממנה. תוס' [דף מט.]:
אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו. לשון רש"י אע"פ שאין הדבר כן אלא כמו שהוא עכשיו שאין תנאו אמת. ע"כ. ועיין במשנה ה' פרק דלקמן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(י) (על המשנה) בן כרך. ישיבת הכרכים קשה שהוא מקום שווקים והיוקר מצוי בו ודוחק עוברים ושבים. רש"י:
(יא) (על הברטנורא) כמו מגדלא שער נשייא. תוספ'. ולי משנה שלימה סוף פ"י דשבת וכן הגודלת:
(יב) (על המשנה) ויש לו. דניחא לה באין לו דמתוך שהולכת מבית לבית לקלוע מספרת כל הדברים ממנה. תוספ':
(יג) (על המשנה) אע"פ כו'. לשון רש"י, אע"פ שאין הדבר כן אלא כמו שהוא עכשיו שאין תנאו אמת:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ע"מ שאני כהן: וכו' בפירקין ד' מ"ט קודם מקומה:
נתין: אמרינן בגמ' דפ' הערל דדוד גזר עליהם ונראה ממתני' שהיא בשבח יוחסין יותר מן הממזר. וקשה לע"ד דהתנן ס"פ בתרא דהוריות כהן קודם ללוי ולוי לישראל וישראל לממזר וממזר לנתין ונתין לגר וגר לעבד משוחרר דמשמע דממזר עדיף מנתין ועוד קשה קצת אמאי לא תנא נמי לוי ונמצא ישראל אי איפכא וכן נמי ע"מ שאני גר ונמצא עבד משוחרר או איפכא ולא מצאתי עד הנה מי שדבר בזה מאומה. ואפשר לומר להאי קושיא בתרייתא דאה"נ אלא דלא כי רוכלא ליזיל וליתני ולקושיא קמייתא נלע"ד נמי דלא קשי מידי דהכא דלענין נשואין מיירי ודאי נתין עדיף לה יותר דודאי האי אתתא הנשאת לממזר או לנתין ממזרת היא שהיא מותרת להם וכשהוא נתין מתגאה עליה לומר שהוא אינו ממזר ומסאנא דרב מכרעה לא בעיא ואפשר ג"כ שאם היא נתינה ואיהו ממזר לא בעיא ליה משום שמא יתגאה עליה לומר שסוף סוף הוא מזרע ישראל אבל לענין להחיות ולהשבת אבידה דמיירי ביה התם בסוף הוריות ודאי דממזר קודם שהוא מזרע ישראל כדתנן התם כך נלע"ד:
בן כרך ונמצא בן עיר: אע"פ שהטעה לשבת טעות הוא רש"י ז"ל. ובירושלמי ניחא בן כרך ונמצא בן עיר בן עיר ונמצא בן כרך יכלא היא מימר בעיא הוינא מיצטנעא:
ע"מ שביתו קרוב למרחץ ונמצא רחוק: ניחא קרוב ונמצא רחוק רחוק ונמצא קרוב יכלא היא למימר בעיא הוינא מטרפסא אזלא מטרפסא אתיא ע"כ:
בת או שפחה מגודלת: גרסי' במתניתין אבל בערוך משמע דגריס גודלת ובגמ' מפ' מאי מגודלת גדלת פי גדלה בשבח יוחסין כגון שנולדה מעבד עברי שהיה מיוחס ומשו"ה בע"מ שאין לו ויש לו מציא אמרה לא ניחא לי שתהא שפחה חשובה דמתוך כך שהיא חשובה תהא מצויה לספר עם שכנותי ותשמע ממני דבר ותלך ותתנודד בי לפני שכנותי ותתן אותי לנוד ולקלס ומש"ה לא פליג ר"ש בה. ופירשו תוס' בשם ר"ח ז"ל מגדלת שיער הנשים כמו מרים מגדלה נשיא שמתוך שהולכת מבית לבית לקלוע מספרת כל הדברים ממני ע"כ. וכתוב בתוס' יום טוב ולי משנה שלימה ס"פ עשירי דשבת וכן הגודלת ע"כ ור"ח ז"ל סובר ערבך ערבא צריך לכן נלע"ד דנקט מגדלא נשיא שהוא מבואר יותר. ולשון הרמב"ם ז"ל שם רפ"ח דהלכות אישות שפחה או בת גודלת או אופה פירשוֹ מלשון גדילים ונקט לישנא קמא דאתמר בגמ'. ומצאתי כתוב עליו נקט רבינו כלישנא קמא מאי מגודלת גדולה ממש כלומר ראויה לשמשני דהיינו גודלת מלשון גדילים והיינו נמי אופה שגדולה היא וראויה לשמש ע"כ:
אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו: אע"פ שאין הדבר כן אלא כמו שהוא עכשיו שאין תנאו אמת רש"י ז"ל. והקשה הר"ן ז"ל בפ' המדיר דף תק"ד אם איתא דיכולה האשה למחול בתנאי שאינו של ממון אמאי אינה מקודשת והעלה הוא ז"ל דזו מפני שאמרה דבלבה היה להתקדש לו הורע כחה ואינה יכולה למחול לפי שאילו התנתה להנאתה היתה יכולה למחול ולומר הרי אתה לי כאילו היית עשיר שהקדושין היו תלוין משעה ראשונה עד שתראה אם תקפיד או לא תקפיד אבל זו שמשעה ראשונה לא היתה מקפדת ואעפ"כ התנתה כיון דדברים שבלב אינם דברים נתבטלו קדושיה לאלתר שלא להנאתה התנתה אלא תנאי גרידא היה ובטלו הקדושין מיד אבל במתנה להנאתו יכול הוא שיאמר לה הרי את עלי כאילו אין עליך נדרים עכ"ל ז"ל. ונלע"ד דמלות בלבי היה להתקדש לו אעפ"כ הן ג"כ דברי האשה וכדמוכח מן המפרשים ז"ל ולא היה צריך דבר זה להכתב אלא מפני שהיה מי שחלק עמו על זה שאמר שהן דברי התנא אע"פ שכבר קתני ברישא אף על פי לכן כתבתיו הנה והמשכיל יבחר. אחר זמן רב מצאתי שגם החכם הר"ס ז"ל כתב כדברי. וכן היא שהטעתו ס"א וכן הוא בוי"ו וק"ל:
תפארת ישראל
יכין
בן עיר ונמצא בן כרך: ישיבת כרכים קשה [ככתובות פי"ג מ"י] ששם היוקר מצוי במזונות ודירה:
על מנת שיש לי בת או שפחה גדלת: גדולה לשמשה. או מקלעת שערות נשים, דג"כ יש צדלריעותא, דמדהולכת מבית לבית, מספרת ממנה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת