משנה עבודה זרה ד א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עבודה זרה · פרק ד · משנה א | >>
רבי ישמעאל אומר, שלש אבנים זו בצד זו בצד מרקוליס, אסורות.
ושתים, מותרות.
וחכמים אומרים, שנראות עמו, אסורות.
ושאין נראות עמו, מותרות.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
- שָׁלֹשׁ אֲבָנִים זוֹ בְּצַד זוֹ בְּצַד מֶרְקוּלִיס,
- אֲסוּרוֹת;
- וּשְׁתַּיִם, מֻתָּרוֹת.
- שָׁלֹשׁ אֲבָנִים זוֹ בְּצַד זוֹ בְּצַד מֶרְקוּלִיס,
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- שֶׁנִּרְאוֹת עִמּוֹ, אֲסוּרוֹת;
- וְשֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ, מֻתָּרוֹת:
רבי ישמעאל אומר:
- שלש אבנים -
- זו בצד זו בצד המרקוליס - אסורות,
- ושתים - מותרות.
- שלש אבנים -
- וחכמים אומרין:
- את שהוא נראה עמו - אסור,
- ואת שאינו נראה עמו - מותר.
רב ישמעאל אומר, ששלוש ואפילו היו ברחוק ממנו ארבע אמות אסורות, לפי שאומר "כנוסים מרקוליס קטן מנגד מרקוליס גדול".
ובין שהיו שתי אבנים או שלוש נראין עמו, אסורות.
והלכה כחכמים:
רבי ישמעאל - זו בצד זו. וכל שכן אחת על גבי שתים, שזו עיקר מרקוליס. [מרקוליס שם ע"ז הנקרא בלשונם מערקוריס]:
בצד מרקוליס - בצד ארבע אמות של מרקוליס, כלומר שהאבנים רחוקות ארבע אמות מן המרקוליס וידוע דלאו מיניה נפל, ובהא קאמר רבי ישמעאל דשלש אבנים אסורות, שאין מרקוליס פחות משלש אבנים, ועושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול. וקטן הנעשה בצד גדול עבדי ליה בכל דהו ואין חוששין שיהיה אחת על גבי שתים. ורבנן סברי, אין עושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול, הלכך, נראות עמו כלומר סמוכות לו א, דאיכא למימר דמיניה נפל, בין שתים בין שלש אסורים ב. אין נראות עמו, מותרות. והלכה כחכמים:
שלש אבנים זו בצד זו. כתב הר"ב וכ"ש אחת ע"ג שתים שזו עיקר מרקוליס ותחלתו. רש"י:
בצד מרקולים. לשון הר"ב בצד ארבע אמות שלמרקוליס. ורבנן סברי וכו'. נראות עמו כלומר סמוכות לו דאיכא למימר דמניה נפול. ומסקי התוס' [ד"ה במקורבות]. דהיינו כגון אמה או חצי אמה. ומ"ש הר"ב בין שתים בין שלש אסורים. אמלתא דר' ישמעאל עהדר. דאמר שתים. אבל לרבנן ה"ה אחד נמי אסור והכי קאמרי שנראות עמה כל האבנים שנראות עמה בין שלש בין שתים בין אחד. ובגמ' איתא נמי כה"ג ר' ישמעאל אפי' תרתי נמי לתסרו. וכתבו התוס' ה"ה דהוה מצי למימר אפי' חדא נמי מתסר אלא משום דבמתני' נקט שתים מותרות. נקט נמי הכא שתים. ע"כ. ולשון הרמב"ם בפ"ז מהלכות עכו"ם וכן אבני מרקוליס כל אבן הנראית שהיא עמו אסורה בהנאה:
(א) (על הברטנורא) היינו בכגון אמה או חצי אמה. תוס':
(ב) (על הברטנורא) אמלתא דרבי ישמעאל מהדר, דאמר שתים. אבל לרבנן ה"ה אחת נמי אסורה. ועתוי"ט:
ושתים מותרות: בגמרא פרכינן וסבר ר' ישמעאל שתים מותרות והתניא ר' ישמעאל אומר שתים בתפיסה אסורות שלש אפילו מרוחקות אמר רבא לא קשיא כאן בתפיסה אחת כאן בשתי תפיסות והיכי דמי שתי תפיסות דאיכא גובהא ביני ביני ולפי פי' רש"י ז"ל כל דליכא גובהא ביני ביני אפילו הן בסוף ד' אמותיו של מרקוליס גדול חיישינן דילמא מיניה נפול ואסורות אפילו שתים בין לר' ישמעאל בין לרבנן וכי בעו רבנן שיהו מקורבות טפי היינו דוקא בדאיכא גובהא דהיינו תל מפסיק בינם למרקוליס ולפי פירוש התוס' כל שהן בסוף ד' אמותיו של מרקוליס גדול אע"ג דליכא גובה אלא חיישינן דמיניה נפול אא"כ הם מקורבות יותר בכגון אמה או חצי אמה ולפי שכבר נשתקע מרקוליס ואבד מן העולם לא ראיתי להאריך בזה. והרמב"ם ז"ל כתב בפ"ז מה' ע"ז וכן אבני מרקוליס כל אבן הנראית שהיא עמו אסורה בהנאה הר"ן ז"ל. וכתב עוד אסורות דאע"ג דאבני מרקוליס אינם נחסרות משום תקרובת ע"ז לפי שאין תקרובת ע"ז נאסר אלא בכעין פנים כמו שנפרש בסמוך בס"ד אפ"ה מיתסרי משוא ע"ז עצמה דבגמרא אמרינן דכל אבן ואבן שזורק לו נעשית ע"ז ותקרובת ומש"ה כל שהן מקורבות כ"כ דאיכא למימר מיניה נפול אסורות דאפילו למ"ד בגמרא דאין עובדים לשברים ה"מ ע"ז דלאו היינו ארחיה אבל הא כיון דמעיקרא תבורי מיתבר שאינם מחוברות והיינו אורחה ליפול ע"כ והוא מן הגמרא. וראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל וחכמים אומרים את שהיא נראה עמו אסור ואת שאינו נראה עמו מותר:
יכין
רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו: וכ"ש א' על ב':
בצד מרקוליס: שם האליל זה הוא מערקור שהמנוהו עובדיו על סוחרים ועוברי דרכים, ומקימין פסל זה העשוי מאבן בפרשת דרכים, ובידו הנטויה מורה הדרך, ולפעמים זקפו אבן א' ע"ג ב' אבנים, שיהיה אבן העליון דוגמת הראש, וב' אבנים שתחתיו שבולטין מזה ומזה דוגמת הידים. ואלו הב' התמונות, מרקולס גדול נקראין, וכל העובר שם מעובדיו משליך שם אבן לכבודו, וזהו עבודתו:
וחכמים אומרים שנראות עמו: ר"ל כל שסמוכות לו תוך אמה:
אסורות: אפי א' או ב' שמונחים שם יחד, או ג' זו בצד זו, אסורות, דאמרינן ממרקוליס גדול נפל לשם:
ושאין נראות עמו מותרות: דכשרחוקות ממרקולים אינן אסורים רק כשמונחות א' על ב', דאז מרקוליס בפ"ע הוא. ור' ישמעאל ס"ל אפי' רחוק בד' אמות ממרקוליס הגדול, אסור, דלפעמים עשו מרקוליס קטן, דהיינו ג' אבנים זו בצד זו, בצד מרקוליס גדול:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת