משנה כתובות ח ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק ח · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

רבי שמעון חולק בין נכסים לנכסים.

נכסים הידועים לבעל, לא תמכור. ואם מכרה ונתנה, בטל.

שאינן ידועים לבעל, לא תמכור. ואם מכרה ה ונתנה, קיים.

משנה מנוקדת

רַבִּי שִׁמְעוֹן חוֹלֵק בֵּין נְכָסִים לִנְכָסִים.

נְכָסִים הַיְּדוּעִים לַבַּעַל, לֹא תִמְכֹּר,
וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, בָּטֵל;
שֶׁאֵינָן יְדוּעִים לַבַּעַל, לֹא תִמְכֹּר,
וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, קַיָּם:

נוסח הרמב"ם

רבי שמעון חולק בין נכסים לנכסים נכסים הידועים לבעל לא תמכור שאם מכרה ונתנה בטיל ושאינן ידועים לבעל לא תמכור שאם מכרה ונתנה קיים.

נפלו לה כספים יילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות תלושין מן הקרקע יילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות מחוברין לקרקע אמר רבי מאיר שמין אותן כמה הן יפים בפירות וכמה הן יפים בלא פירות והמותר יילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות וחכמים אומרין פירות מחוברין לקרקע שלו ותלושין מן הקרקע שלה ויילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.

רבי שמעון אומר מקום שיפה כוחו בכניסתה הורע כוחו ביציאתה מקום שהורע כוחו בכניסתה יפה כוחו ביציאתה פירות מחוברין לקרקע בכניסתה שלו וביציאתה שלה התלושין מן הקרקע בכניסתה שלה וביציאתה שלו.

נפלו לה עבדים ושפחות הזקנים יימכרו ויילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור מפני שהן כבוד בית אביה נפלו לה זיתים וגפנים הזקנים יימכרו לעצים ויילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות רבי יהודה אומר לא תמכור מפני שהן שבח בית אביה.

המוציא יציאות על נכסי אשתו הוציא הרבה ואכל קמעה קמעה ואכל הרבה מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל הוציא ולא אכל יישבע כמה הוציא ויטול.

(ו) שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים בית שמאי ובית הלל שהיא מוכרת ונותנת וקיים מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסים הנכנסים והיוצאין עימה בית שמאי אומרין יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב בית הלל אומרין נכסים בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסין והיוצאין עימה בחזקת יורשי האב.

(ז) הניח אחיו מעות יילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות תלושין מן הקרקע יילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות מחוברין לקרקע אמר רבי מאיר שמין את הנכסים כמה הן יפים בפירות וכמה הן יפים בלא פירות והמותר יילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות וחכמים אומרין פירות מחוברין לקרקע שלו ותלושין מן הקרקע כל הקודם בהן זכה קדם הוא זכה קדמה היא יילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון.

(ח) לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השולחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת על השולחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה גירשה אין לה אלא כתובתה החזירה הרי היא לו ככל הנשים ואין לה אלא כתובתה בלבד.


פירוש הרמב"ם

הרמב"ם פירש משנה זו בפירושו לסוף המשנה הקודמת.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נכסים ידועים לבעל ונכסים שאין ידועים - אית דמפרשים נכסים ידועים, מקרקעי. ד ושאין ידועים, מטלטלי. ואית דאמרי, אלו ואלו ידועים הם. ואלו הם שאינם ידועים, כל שהיא יושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים. ופסק ההלכה, בין נכסים שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה אם מכרה אותם אחר שנישאת הבעל מוציא מיד הלקוחות פירות בחייה וגוף הקרקע לאחר מיתתה. והלכה כר"ש שחולק בין נכסים הידועים לבעל לנכסים שאינם ידועים:

פירוש תוספות יום טוב

נכסים ידועים. כתב הר"ב אית דמפרשי מקרקעי פירש"י [שעל מנת] אותם נכסים נשאה לפיכך מכרה בטל שהיה מצפה [שתפול] לה אותה ירושה:

לא תמכור [*ואם מכרה ונתנה קיים.*) נראה דאכולהו בבי דמתניתין דלעיל מהדר ואפילו אמשניסת] דמדתלינן באין ידועים לבעל והיינו טעמא דכיון שאינן ידועים לו לא זכה בהן א"כ מה לי שנפלו לה קודם שנישאת או לאחר שניסת כיון שלא ידע בהן לא זכה בהו וזה נ"ל טעמא דטור [סימן צ'] שכתב אפילו נפלו לה משניסת. והב"י לא ביאר בזה כלום גם לא כתב שיש מי שחולק עליו והתשובות שהביא שם משמעון נמי דמיירי בנפלו לאחר שניסת ובש"ע שלו העתיק נכסים שנפלו לה משנתארסה. [*ומ"ש הר"ב והלכה כר' שמעון רי"ף מסוגית הגמרא]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על הברטנורא) שעל מנת אותם נכסים נשאה, לפיכך מכרה בטל, שהיה מצפה שתפול לה אותה ירושה. רש"י:

(ה) (על המשנה) ואם כו'. נראה דאכולהו בבי דלעיל מהדר ואפילו אמשניסת, דמדתלינן באין ידועין לבעל דכיון שאינן ידועים לו לא זכה בהן, אם כן מה לי שנפלו לה קודם שניסת או לאחר שניסת, כיון שלא ידע בהן לא זכה בהו:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ר"ש חולק:    קשה קצת אמאי לא תנא רש"א נכסים הידועים לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל ושאינם ידועים וכו' כדקתני בכולהו מתנייתא ואמאי שינה למיתני הכא ר"ש חולק. ומכח קושיא זו נדחקתי לומר שאפשר לומר שבא לרמוז בשנוי זה דעיקר מילתיה דר' שמעון קאי ארבותינו שחזרו ונמנו בין שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה ונשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות ורב ושמואל נמי דאמרי תרויהו הכי כרבותינן והלכתא כותייהו וקאמר רבינו הקדוש מסדר המשניות דר"ש חולק בין נכסים לנכסים ומשום דסברת רבותינו לא נזכרה במשנה שינה לשונו רבינו הקדוש למיתני ר"ש חולק לרמוז לנו דעיקר מילתיה דר"ש קאי ארבותינו דהלכתא כותיה וכותייהו ואפשר דאע"ג דרבנן פליגי עליה דר"ש רבותינו מודו ליה ואע"פ שהתוספות ז"ל כתבו כאן דאין סברא לומר דמתני' דר"פ הכותב דאתיא כרבותינו דחזרו ונמנו אפשר דר"ש קאי נמי ארבותינו כיון דהלכתא כותייהו וכותיה במה שחלק בין נכסים לנכסים וכן מצאתי אח"כ בתוספתא רמז וסמך לדברי שהביאה התוספתא דברי ר' שמעון בתר דקתני התם רבותינו חזרו ונמנו וכו'. אבל הפשט לא יופשט דודאי דקאי אכולהו דיעבד דקתני במתני' ואם מכרה ונתנה קיים ואנן הוא דנקטינן מילתיה דר' שמעון דקיימא לן כותיה במאי דאמרי רב ושמואל דקיימא לן כותייהו. וביד שם סימן ח' ובטור א"ה סי' צ'. וכתוב שם בבית יוסף בשם הר"ן מיגאש והרשב"א ז"ל נכסים הידועים לאו דוקא שנפלו לה במדינת הים אלא הה"נ אם נפלו לה במקום שהיא ובעלה שם כל זמן שלא הספיק בעלה לידע עד שמכרה או נתנה ע"כ בקיצור:

תפארת ישראל

יכין

נכסים הידועים לבעל:    שידע שנפלו לה, ולרא"ש במצפה עליהן סגי:

לא תמכור:    משנשאת, אפילו נפלו קודם אירוסין:

ואם מכרה ונתנה:    להרא"ש אפילו קודם שידע בהן:

ואם מכרה ונתנה:    קודם שידע בהן:

קיים:    אפילו נפלו משנשאת. מיהו משנתארסה בידועים לא תמכר, ואם מכרה קיים. וקיי"ל כר"ש [צ' סי"א]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים