מהרש"ל על הש"ס/כתובות/פרק ח
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח |
ט |
י | יא | יב | יג
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
ר"ן |
מאירי |
הרשב"א |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש | בן יהוידע
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
דף עח עמוד א עריכה
תוס' בד"ה נפלו לה משנתארסה כו' וי"ל שאין זה קולא אלא חומרא כו'. נ"ב פי' לבית הלל וא"כ ממילא לב"ש לא הוי חומרא וק"ל ומה שמקשין העולם אמאי לא קאמר שאין זה חומרא כו' משום דלא פסיקא להו לתוס' לומר שאין זה חומרא אלא קולא לפי שאינה קולא אלא מצד אחד שמא תחזור בה ומצד השני שאינה נוטלת כתובה בלא חרטה היא חומרא אלא הכי קאמר אין זו קולא לב"ה שיהא בודאי חומרא לב"ש אלא אף לב"ה איכא חומרא כמו לב"ש א"כ הוי שפיר מקולי ב"ש מה שהוא קולא לגבי איש ודו"ק:
בד"ה איבעיא להו כו' אלא כלומר שהם ישנים משנשאת כו' כצ"ל:
דף עח עמוד ב עריכה
גמ' דיעבד קאמר שמע מינה כו' כצ"ל:
דף עט עמוד א עריכה
מתני' והוא אוכל פירות פירות המחוברים כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה עד כו' לך וכשארצה כו' הד"א:
תוס' בד"ה עשאום כנכסים כו' וכבר בא שטר כו'. נ"ב והרא"ש האריך מאד לבטל שטר מברחת ותיקן לבטל ולשבר כל כה"ג וכך ראה ממורו מהר"ם שכן ראוי לדון עיין סי' צ"ט:
דף פ עמוד א עריכה
רש"י בד"ה רבי אבא אמר כו' שיגרא טרויות כו'. נ"ב לא אדע מה זה הלשון אלא בריש האשה בפסחים מצאתי קריבו ליה טיריינא דתמרי ואפשר הוא לשון אשכול אבל רש"י לשם פי' סל של תמרים וצ"ע:
בד"ה חוזאי כו' בהוצאת הדרך משלו כצ"ל:
דף פ עמוד ב עריכה
גמ' או דלמא יורשי האב קברי לה כו' פירש הר"ן אף יורשי האב קאמר כלומר הבעל עם יורשי האב כו' ע"ש:
רש"י בד"ה אי נמי בעל אריס הוא כלומר שנותן ללוקח כו' כצ"ל. ונ"ב פי' ויזהר שלא יתקלקל ר"ן:
דף פא עמוד א עריכה
תוס' בד"ה איזוהי אלמנה כו' ושומרת יבם לית לה יתומין. נ"ב ותימה למה לא דקדק מדקתני להדיא הכא דאין יורשי הבעל חייבין בקבורתה דהיינו יתומים אלא יורשיה אלמא דלא איירי בשומרת יבם כלל שהרי שומרת יבם אדרבה יורשי הבעל חייבין בקבורתה ודו"ק. (עיין במהרש"א):
בד"ה והא בעינן לכשתנשאי כו' מידי דהוה ארוסה כו'. נ"ב לעיל פרק נערה דף נ"ג:
בד"ה הרוצה שימכור כו' אלא משעבדי כו'. נ"ב ותימה א"כ תהא קלה בעיניו להוציאה וכ"כ התוס' בפ' החולץ דף ל"ט שאי אפשר לפרש כן אלא פירוש דיכול למכור נכסיו ואפילו אישתדוף אחר כך נכסי הראשון אינה טורפת מהן כו' ע"ש:
בא"ד דאי לאו הכי מאי אהני ליה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' מה מרויח בכך עיין בפ' החולץ דף ל"ט:
דף פב עמוד א עריכה
גמ' אלא לא אשכחן תנא דמחמיר כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה הא דאמר מעכשיו כו' ולא בא אחר וקדשה כו'. נ"ב קאי על מתניתין דהתם דאם בא אחר וקדשה בתוך שלשים מקודשת לשני לא בא אחר וקדשה רב ושמואל אמרי תרוייהו מקודשת אע"פ שנתאכלו המעות:
בא"ד היינו מעכשיו דסתם כו' כצ"ל: