משנה חולין ה ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק ה · משנה ב | >>
חולין וקדשים י בחוץ -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
קדשים וחולין בחוץ -- הראשון חייב כרת ופסול, והשני כשר, ושניהם סופגין את הארבעים.
חולין וקדשים בפנים -- שניהם פסולים, והשני סופג את הארבעים.
קדשים וחולין בפנים -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
חולין בחוץ ובפנים -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
קדשים בחוץ ובפנים -- הראשון חייב כרת, ושניהם פסולין, ושניהם סופגים את הארבעים.
חולין בפנים ובחוץ -- הראשון פסול ופטור, והשני סופג את הארבעים וכשר.
קדשים בפנים ובחוץ -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
משנה מנוקדת
חֻלִּין וְקָדָשִׁים בַּחוּץ,
- הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל.
- קָדָשִׁים וְחֻלִּין בַּחוּץ,
- הָרִאשׁוֹן חַיָּב כָּרֵת וּפָסוּל,
- וְהַשֵּׁנִי כָּשֵׁר,
- וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים.
- חֻלִּין וְקָדָשִׁים בִּפְנִים,
- שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.
- קָדָשִׁים וְחֻלִּין בִּפְנִים,
- הָרְאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל.
- חֻלִּין בַּחוּץ וּבִפְנִים,
- הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל.
- קָדָשִׁים בַּחוּץ וּבִפְנִים,
- הָרִאשׁוֹן חַיָּב כָּרֵת,
- וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין,
- וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים.
- חֻלִּין בִּפְנִים וּבַחוּץ,
- הָרִאשׁוֹן פָּסוּל וּפָטוּר,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וְכָשֵׁר.
- קָדָשִׁים בִּפְנִים וּבַחוּץ,
- הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר,
- וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל:
נוסח הרמב"ם
חולין וקדשים בחוץ - הראשון כשר ופטור,
- והשני סופג את הארבעים ופסול.
- קדשים וחולין בחוץ - הראשון חייב כרת ופסול,
- והשני כשר, ושניהם סופגין את הארבעים.
- חולין וקדשים בפנים - שניהם פסולים,
- והשני סופג את הארבעים.
- קדשים וחולין בפנים - הראשון כשר ופטור,
- והשני סופג את הארבעים ופסול.
- חולין בחוץ ובפנים - הראשון כשר ופטור,
- והשני סופג את הארבעים ופסול.
- קדשים בחוץ ובפנים - הראשון חייב כרת,
- ושניהם פסולין, ושניהם סופגין את הארבעים.
- חולין בפנים ובחוץ - הראשון פסול ופטור,
- והשני סופג את הארבעים וכשר.
- קדשים בפנים ובחוץ - הראשון כשר ופטור,
- והשני סופג את הארבעים ופסול.
פירוש הרמב"ם
רבי שמעון אינו חולק על מי ששחט פרה אדומה או עגלה ערופה שהוא חייב משום אותו ואת בנו הואיל ושחטן, לפי שאין באמרנו על זו שהיא עגלה ערופה או פרה אדומה דין השחיטה משתנה, והוא מה שאמרו "פרת חטאת ועגלה ערופה אינה משנה".
אבל בשור הנסקל חולק רבי שמעון ואומר, הואיל ונגמר דינו לסקילה אין שחיטתו שחיטה.
ומה שאמר השוחט לעבודה זרה - אינו רוצה לומר שאם שחט הראשון לעבודה זרה והשני לעצמו שהוא חייב משום אותו ואת בנו, לפי שזה ברור מאד. אבל דברו על מי ששחט הראשון לאכילה והשני לעבודה זרה, שהוא חייב על השני משום אותו ואת בנו. ולא יהיה זה אלא כשהתרו בו משום אותו ואת בנו ולא התרו בו משום עבודה זרה, שאם התרו בו משום עבודה זרה חייב סקילה וקם ליה בדרבה מינה כמו שביארנו בשלישי מכתובות.
והמעקר - הוא שמעקר הסימנים ולא ישחטם, שהוא כמו שהורג בחנק או בעריפה.
וכל זמן שיעקור ואפילו אחד מן הסימנים קודם שחיטה הרי הוא נבילה בין בעוף בין בבהמה. וזה העיקור הנזכר בחמישה דברים המפסידים את השחיטה. והעיקור אינו אלא מצד הראש רצה לומר שיעקרו מן הטבעת שבה מחוברים הסימנים.
ואין הלכה כרבי שמעון:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
חולין וקדשים בחוץ - דוקא נקט הראשון חולין והשני קדשים. וכן כל השנויין במשנה דוקא נקט להו:
והשני סופג - משום אותו ואת בנו:
קדשים - בתחלה, ואח"כ חולין בחוץ:
השני כשר - באכילה. ואיידי דתנא פסול תנא כשר:
ושניהם סופגים - ראשון משום שוחט חוץ, ושני משום אותו ואת בנו:
חולין וקדשים בפנים שניהם פסולים - ראשון משום חולין שנשחטו בעזרה, ושני משום מחוסר זמן:
והשני סופג - משום אותו ואת בנו:
חולין בחוץ ובפנים - הראשון בחוץ והשני בפנים:
קדשים בחוץ ובפנים הראשון בכרת - משום שוחט בחוץ:
ושניהם פסולים - ראשון משום שנשחט בחוץ, ושני משום מחוסר זמן:
ושניהם סופגים - ראשון משום שוחט חוץ, ושני משום אותו ואת בנו:
קדשים בפנים ובחוץ - השני סופג משום אותו ואת בנו. ומשום שוחט חוץ לא לקי, דמחוסר זמן הוא ואינו מתקבל בפנים:
פירוש תוספות יום טוב
חולין וקדשים בחוץ כו'. ועוד הוי מצי למתני חולין וקדשים בחוץ ובפנים וכן קדשים וחולין. וחולין וקדשים בפנים ובחוץ וכן קדשים וחולין. ואי בכל הני דתני יש חדוש איכא למימר דלא תני להני משום דליכא בה שום חדוש. ואי ליכא חדוש בכל הני דתני. צריך לומר תני ושייר. תוס':
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(י) (על המשנה) חולין כו'. ועוד הוה מצי למתני חולין וקדשים בחוץ ובפנים וכן קדשים וחולין וחולין וקדשים בפנים ובחוץ וכן קדשים וחולין ואי בכל הני דתני יש חידוש איכא למימר דלא תני להני משום דליכא בהו שום חדוש. ואי ליכא חידוש בכל הני דתני, צ"ל תני ושייר. תוספ':
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
קדשים בחוץ ובפנים הראשון חייב כרת ושניהם פסולין ושניהם סופגים את הארבעים: כך צ"ל:
תפארת ישראל
יכין
חולין וקדשים בחוץ: דוקא נקט ששחט ראשון חולין ושני קדשים. ושניהן בחוץ. וכן כל השנויין במשנתינו דוקא נקט להו:
הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים: משום אותו ואת בנו. אבל משום קדשים בחוץ פטור. מדלא חזי לפנים:
חולין וקדשים בפנים שניהם פסולים: הראשון משום חולין בעזרה. והשני משום מחוסר זמן:
ופסול: מדשחטו חולין בעזרה:
ושניהם פסולים: הראשון מדהוא קדשים בחוץ. והשני מדהוא מחוסר זמן:
ופסול: מדשחטו קדשים בחוץ. [ונקט תנא הכא רק ו' בבי
- (א) שניהן חולין בחוץ. או שניהן קדשים בחוץ.
- (ב) שניהן חולין בפנים או שניהן קדשים בפנים.
- (ג) חולין וקדשים בחוץ. או קדשים וחולין בחוץ.
- (ד) חולין וקדשים בפנים. או קדשים וחולין בפנים.
- (ה) חולין בחוץ ובפנים. או קדשים בחוץ ובפנים.
- (ו) חולין בפנים ובחוץ. או קדשים בפנים ובחוץ.
ומדנקט לעיל דאותו ואת בנו נוהג בחולין ובמוקדשין. נקט הכי דבכל גוונא חייב. ולאפוקי מדר"ש דס"ל שחיטה שאינה ראוייה לא שמה שחיטה. וכדקאמר בש"ס. מיהו תני ושייר עוד ב' בבי. (א) חולין בחוץ וקדשים בפנים. או קדשים בחוץ וחולין בפנים. (ב) חולין בפנים וקדשים בחוץ. או קדשים בפנים וחולין בחוץ]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת