משנה חולין ה דפוסים
משנה חולין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
אותו ואת בנו נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין ובמוקדשין.
כיצד? השוחט אותו ואת בנו חולין בחוץ -- שניהם כשרים, והשני סופג את הארבעים.
קדשים בחוץ -- הראשון חייב כרת, ושניהם פסולין, ושניהם סופגים את הארבעים.
חולין בפנים -- שניהם פסולים, והשני סופג את הארבעים.
קדשים בפנים -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
חולין וקדשים בחוץ -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
קדשים וחולין בחוץ -- הראשון חייב כרת ופסול, והשני כשר, ושניהם סופגין את הארבעים.
חולין וקדשים בפנים -- שניהם פסולים, והשני סופג את הארבעים.
קדשים וחולין בפנים -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
חולין בחוץ ובפנים -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
קדשים בחוץ ובפנים -- הראשון חייב כרת, ושניהם פסולין, ושניהם סופגים את הארבעים.
חולין בפנים ובחוץ -- הראשון פסול ופטור, והשני סופג את הארבעים וכשר.
קדשים בפנים ובחוץ -- הראשון כשר ופטור, והשני סופג את הארבעים ופסול.
השוחט ונמצא טריפה, השוחט לעבודה זרה, והשוחט פרת חטאת, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, רבי שמעון פוטר, וחכמים מחייבין.
השוחט ונתנבלה בידו, והנוחר, והמעקר, פטור משום אותו ואת בנו.
שנים שלקחו פרה ובנה, איזה שלקח ראשון, ישחט ראשון. ואם קדם השני, זכה.
שחט פרה ואחר כך שני בניה -- סופג שמונים.
שחט שני בניה ואחר כך שחטה -- סופג את הארבעים.
שחטה ואת בתה ואת בת בתה -- סופג שמונים.
שחטה ואת בת בתה ואחר כך שחט בתה -- סופג את הארבעים. סומכוס אומר משום רבי מאיר, סופג שמונים.
בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחברו צריך להודיעו "אמה מכרתי לשחוט", "בתה מכרתי לשחוט". ואלו הן: ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ראש השנה, וכדברי רבי יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל.
אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שאין לו ריוח. אבל יש לו ריוח, אין צריך להודיעו.
ומודה רבי יהודה במוכר את האם לחתן ואת הבת לכלה שצריך להודיע, בידוע ששניהם שוחטין ביום אחד.
בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו. אפילו שור שוה אלף דינרים ואין לו ללוקח אלא דינר, כופין אותו לשחוט, לפיכך אם מת, מת ללוקח. אבל בשאר ימות השנה, אינו כן, לפיכך אם מת, מת למוכר.
יום אחד האמור באותו ואת בנו, היום הולך אחר הלילה. את זו דרש שמעון בן זומא, נאמר במעשה בראשית (בראשית, א), יום אחד, ונאמר באותו ואת בנו (ויקרא כב, כח), יום אחד. מה יום אחד האמור במעשה בראשית -- היום הולך אחר הלילה, אף יום אחד האמור באותו ואת בנו -- היום הולך אחר הלילה.
משנה חולין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב