משנה גיטין ח ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ח · משנה ו | >>
כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות, הלכו הצרות האלו ונישאו ונמצאו אלו איילוניות, תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה.
משנה מנוקדת
כָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ: צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת,
- הָלְכוּ הַצָּרוֹת הָאֵלּוּ וְנִשְּׂאוּ,
- וְנִמְצְאוּ אֵלּוּ אַיְלוֹנִיּוֹת,
- תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה,
- וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ:
- וְנִמְצְאוּ אֵלּוּ אַיְלוֹנִיּוֹת,
נוסח הרמב"ם
כל העריות - שאמרו צרותיהן מותרות,
- הלכו הצרות האלו - ונישאו,
- ונמצאו אלו - אילוניות,
- תצא - מזה ומזה,
- וכל הדרכים האלו - בה.
פירוש הרמב"ם
זה דעת רבי עקיבא שאומר יש ממזר מיבמה, כמו שבארנו בפרק רביעי מיבמות (הלכה יב), ואינה הלכה.
וחזר ושנה זה הדין אחר, להודיעך שאפילו בכונס את יבמתו שנתקיימה מצות הייבום תצא צרתה, וכל הדברים האלו בה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות - חמש עשרה עריות שאמרו חכמים שצרותיהן מותרות לינשא לשוק בלא חליצה:
הלכו הצרות - של עריות:
ונששאו - לשוק:
ונמצאו - העריות אילונית, ואיגלאי מלתא שהיו קדושי המת בטעות, ונמצא שלא היו אלו צרותיהן ולא פטרום העריות האלו מן החליצה:
תצא מזה - מבעל שנישאת לו. ומן היבם:
וכל הדרכים האלו בה - וביבמות מוקמינן לה כר' עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין, ואינה הלכה ל:
פירוש תוספות יום טוב
כל העריות כו'. כתב הר"ב ט"ו עריות שאמרו חכמים. במשנה דריש יבמות:
ונשאו. עיין בפירוש הר"ב מ"ה פ"ב דסוטה:
וכל הדרכים כו'. כתב הר"ב מוקמינן לה כר"ע וכו' ואינה הלכה. מסיים הר"ן דאע"ג דמודו רבנן בשינוי שמו ושמה דהולד ממזר אפילו מן הראשון. התם היינו טעמא לפי שנשאת בגט פסול. שעושה ולדה מן השני ממזר מדאורייתא. ומש"ה קנסינן ליה מדרבנן בולדה הראשון אבל כל היכא דליכא ממזר מדאורייתא. לא קנסינן למעבד ממזר מדרבנן. ע"כ. ומדבריו אלו קשיא לי אדידיה שהשיב הוא ז"ל על פירוש רש"י שמפרש למתני' דלעיל כמתני' דהאשה רבה. והשיב הוא דהכא גרושי הראשון גרושים גמורים הן מדאורייתא ובנה משני ממזר דרבנן. כמ"ש לעיל בשמו. וכאן כתב שבנה מן השני ממזר מדאורייתא. ואע"פ דהכא אנן קיימין בשינה שמו כו'. והתם מודו [בה] רבנן. מ"מ הרי הוא ז"ל מפרש שינה שמו בשני שמות כמ"ש לעיל בשמו וליתא אלא מדרבנן. רק דרבנן מודו ואעפ"כ כתב דבנה מן השני ממזר דאורייתא. וא"כ אף אנו נאמר דמדרבנן נשמע לדר"מ. דכמו שבמקום שמודים רבנן ואע"פ שאין זה אלא כעין שינוי מטבע כו' מ"מ סברי דעשאוהו ממזר גמור. כמו כן לר"מ במקום שחולק וסובר דהמשנה ממטבע כו' הולד ממזר. דהיינו ממזר גמור מדאורייתא לפי שעשאוהו כן. ולפיכך מה שכתבתי אני שם בסברת רש"י הוא הנכון:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ל) (על הברטנורא) דאע"ג דמודו רבנן בשינוי שמו ושמה דהולד ממזר אפילו מן הראשון התם ה"ט לפי שנשאת בגט פסול שעושה ולדה מהשני ממזר מדאורייתא, ומש"ה קנסינן ליה מדרבנן בולדה הראשון. אבל כל היכא דליכא ממזר מדאורייתא לא קנסינן למעבד ממזר מדרבנן. הר"נ ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
כל העריות: וכו'. ביד שם פ' עשירי סי' ח' ובהלכות יבום פ' ששי סי' כ"ג ובטור א"ה סי' קע"ג ובגמרא בלשון ראשון נישאו אין זינו לא פי' תוס' והרשב"א ז"ל מדלא נקט זינו דהוה שמעינן תרויהו משמע דנישאו דוקא ע"כ בקיצור. לימא תהוי תיובתא דרב הממנונא דאמר רב המנונא שומרת יבם שזנתה אסורה ליבמה לא נישאו והוא הדין לזינו והאי דקתני נישאו לישנא מעליא נקט אבל בהר"ן ז"ל כתוב ודוקא כשנישאו אבל זינו לא דליתא וכו' כמו שאכתוב בסמוך:
תפארת ישראל
יכין
כל העריות שאמרו: ט"ו עריות שבריש יבמות:
צרותיהן מותרות: לשוק בלי חליצה:
ונמצאו אלו: העריות:
אילונית: שאינן יולדות, ונמצא שקדושי המת בעריות בטעות היה, דאחר שהיא בת ל"ה שנים ולא נולדו לה ב' שערות הרי היא איילונית אף שלא נראו בה סימני איילונית [כ(שו"ע אה"ע קנה, יג)] להכי אפשר שלא הכירו בו מקודם שהיא איילונית:
תצא מזה ומזה: מהבעל שנשאה מהיבם:
וכל הדרכים האלו בה: ואנן קיימא לן דאין ממזר מחייבי לאוין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת