משנה גיטין ח רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) הזורק גט לאשתו -

היא בתוך ביתה,
או בתוך חצרה,
הרי זו מגורשת.
זרקו לה לתוך ביתו,
או לתוך חצרו,
אפילו עימה במיטה - אינה מגורשת.
לתוך חיקה,
או לתוך קלתה,
הרי זו מגורשת.


(ב) אמר לה: כנסי שטר חוב זה, או שמצאתו מאחריו,

קורא, והרי הוא גיטה,
אינו גט - עד שיאמר לה, הרי הוא גיטיך.
נתן בידה - והיא ישנה,
ניעורה - קורא, והרי הוא גיטה,
אינו גט - עד שיאמר לה, הרי הוא גיטיך.
היתה עומדת ברשות הרבים - וזרקו לה,
קרוב לה - מגורשת.
קרוב לו - אינה מגורשת.
מחצה למחצה - מגורשת, ואינה מגורשת.


(ג) וכן לענין קידושין, ולענין החוב.

אמר לו: זרוק לי את חובי - וזרקו לו,
קרוב למלווה - זכה הלווה.
קרוב ללווה - הלווה חייב.
מחצה למחצה - שניהם יחלוקו.
היתה עומדת בראש הגג - וזרקו לה,
כיון שהגיע לאויר הגג - הרי זו מגורשת.
הוא מלמעלן, והיא מלמטן - וזרקו לה,
כיון שיצא מרשות הגג,
ונמחק, או נשרף - הרי זו מגורשת.


(ד) בית שמאי אומרין:

פוטר אדם את אשתו - בגט ישן.
בית הלל - אוסרים.
איזה הוא גט ישן?
כל שנתיחד עימה - מאחר שכתבו לה.


(ה) כתב - לשם מלכות שאינה הוגנת,

לשם מלכות מדי, לשם מלכות יון,
לבנין הבית, או לחורבן הבית,
היה במזרח - וכתב במערב,
במערב - וכתב במזרח,
תצא - מזה ומזה,
וצריכה גט - מזה ומזה.
ואין לה כתובה,
לא פירות, ולא מזונות, ולא בלאות - על זה ועל זה.
אם נטלה מזה ומזה - תחזיר.
והולד ממזר - מזה ומזה.
לא זה וזה - מיטמאין לה.
ולא זה וזה זכאין - לא במציאתה,
ולא במעשה ידיה, ולא בהפר נדריה.
היתה בת ישראל - נפסלה מן הכהונה,
בת לוי - מן המעשר,
בת כוהן - מן התרומה.
מתה -
אין יורשיו של זה ושל זה - יורשין כתובתה.
מתו אחיו - של זה ושל זה,
חולצין - ולא מייבמין.
שינה שמו - ושם עירו,
שמה - ושם עירה,
תצא - מזה ומזה,
וכל הדרכים האלו - בה.


(ו) [ה] *הערה 1: כל העריות - שאמרו צרותיהן מותרות,

הלכו הצרות האלו - ונישאו,
ונמצאו אלו - אילוניות,
תצא - מזה ומזה,
וכל הדרכים האלו - בה.


(ז) [ו] הכונס את יבמתו,

והלכה צרתה - ונישאת לאחר,
ונמצאת זו - שהיא אילונית,
תצא - מזה ומזה,
וכל הדרכים האלו - בה.


(ח) [ז] כתב הסופר -

וטעה, ונתן גט לאישה - ושובר לאיש,
ונתנו - זה לזה,
לאחר זמן -
הרי הגט - יוצא מתחת יד האיש,
והשובר - מיד האישה,
תצא - מזה ומזה,
וכל הדרכים האלו - בה.
רבי אלעזר אומר:
אם על אתר יצא - אינו גט,
אם לאחר זמן יצא - הרי זה גט,
שלא הכל מן הראשון - לאבד זכותו של שני.


[ח] כתב לגרש את אשתו - ונמלך,

בית שמאי אומרין:
פסלה מן הכהונה.
בית הלל אומרין:
אף על פי - שנתנו לה על תנאי,
ולא נעשה התנאי - לא פסלה מן הכהונה.


(ט) המגרש את אשתו - ולנה עימו בפונדק,

בית שמאי אומרין:
אינה צריכה הימנו - גט שני.
ובית הלל אומרין:
צריכה הימנו - גט שני.
אימתי? - בזמן שמתגרשת מן הנישואין.
מודים - במתגרשת מן האירוסין,
שאינה צריכה הימנו - גט שני,
מפני שאין לבו - גס בה.
כנסה - בגט קירח,
תצא - מזה ומזה,
וכל הדרכים האלו - בה.


(י) [ט] גט קירח -

הכל משלימין עליו - כדברי בן ננס.
רבי עקיבה אומר:
אין משלימין עליו - אלא קרובים, הראויים להעיד במקום אחר.
איזה הוא גט קירח?
כל שקשריו - מרובין מעדיו.


הערות

עריכה
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה גיטין ח