משנה גיטין ח ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ח, גיטין • הפרק הבא >>

פרק ח

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א)

הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ,

וְהִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרָהּ,

הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.

זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ,

אֲפִלּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה,

אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת.

לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ,

הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת:

(ב)

אָמַר לָהּ: כִּנְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה,

אוֹ שֶׁמְּצָאַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו,

קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִּטָּהּ,

אֵינוֹ גֵּט,

עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ: הֵא גִּטֵּךְ.

נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה,

נֵעוֹרָה, קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִּטָּהּ,

אֵינוֹ גֵּט,

עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ: הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ.

הָיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּזְרָקוֹ לָהּ,

קָרוֹב לָהּ,

מְגֹרֶשֶׁת.

קָרוֹב לוֹ,

אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת.

מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה,

מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת:

(ג)

וְכֵן לְעִנְיַן קִדּוּשִׁין.

וְכֵן לְעִנְיַן הַחוֹב,

אָמַר לוֹ בַּעַל חוֹבוֹ: זְרוֹק לִי חוֹבִי,

וּזְרָקוֹ לוֹ,

קָרוֹב לַמַּלְוֶה,

זָכָה הַלֹּוֶה.

קָרוֹב לַלֹּוֶה,

הַלֹּוֶה חַיָּב.

מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה,

שְׁנֵיהֶם יַחֲלֹקוּ.

הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל רֹאשׁ הַגַּג וּזְרָקוֹ לָהּ,

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוִיר הַגַּג,

הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.

הוּא מִלְמַעְלָה וְהִיא מִלְּמַטָּה וּזְרָקוֹ לָהּ,

כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגַּג,

נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף,

הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת:

(ד)

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

פּוֹטֵר אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט יָשָׁן;

וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין.

וְאֵיזֶהוּ גֵּט יָשָׁן?

כֹּל שֶׁנִּתְיַחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ:

(ה)

כָּתַב לְשׁוּם מַלְכוּת אַחֶרֶת,

לְשׁוּם מַלְכוּת מָדַי,

לְשׁוּם מַלְכוּת יָוָן,

לְבִנְיַן הַבַּיִת,

לְחֻרְבַּן הַבַּיִת,

הָיָה בַּמִּזְרָח וְכָתַב בַּמַּעֲרָב,

בַּמַּעֲרָב וְכָתַב בַּמִּזְרָח,

תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה,

וּצְרִיכָה גֵּט מִזֶּה וּמִזֶּה,

וְאֵין לָהּ לֹא כְּתֻבָּה וְלֹא פֵּרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת,

לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה.

אִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה, תַּחֲזִיר.

וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה,

וְלֹא זֶה וָזֶה מִטַּמְּאִין לָהּ,

וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִין,

לֹא בִּמְצִיאָתָהּ, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וְלֹא בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ.

הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל, נִפְסֶלֶת מִן הַכְּהֻנָּה;

בַּת לֵוִי, מִן הַמַּעֲשֵׂר;

בַּת כֹּהֵן, מִן הַתְּרוּמָה.

וְאֵין יוֹרְשָׁיו שֶׁל זֶה וְיוֹרְשָׁיו שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁין כְּתֻבָּתָהּ;

וְאִם מֵתוּ,

אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין.

שִׁנָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ,

תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ:

(ו)

כָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ: צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת,

הָלְכוּ הַצָּרוֹת הָאֵלּוּ וְנִשְּׂאוּ,

וְנִמְצְאוּ אֵלּוּ אַיְלוֹנִיּוֹת,

תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה,

וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ:

(ז)

הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ,

וְהָלְכָה צָרָתָהּ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר,

וְנִמְצֵאת זֹאת שֶׁהִיא אַיְלוֹנִית,

תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה,

וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ:

(ח)

כָּתַב סוֹפֵר גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבָר לָאִשָּׁה,

וְטָעָה וְנָתַן גֵּט לָאִשָּׁה וְשׁוֹבָר לָאִישׁ,

וְנָתְנוּ זֶה לָזֶה,

וּלְאַחַר זְמָן הֲרֵי הַגֵּט יוֹצֵא מִיַּד הָאִישׁ,

וְשׁוֹבָר מִיַּד הָאִשָּׁה,

תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה,

וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

אִם לְאַלְתַּר יָצָא,

אֵין זֶה גֵּט.

אִם לְאַחַר זְמָן יָצָא, הֲרֵי זֶה גֵּט;

לֹא כָּל הֵימֶנּוּ מִן הָרִאשׁוֹן לְאַבֵּד זְכוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי.

כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: פְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ עַל תְּנַאי וְלֹא נַעֲשָׂה הַתְּנַאי,

לֹא פְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה:

(ט)

הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפֻנְדָּקִי,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי.

אֵימָתַי?

בִּזְמַן שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּשּׂוּאִין;

וּמוֹדִים בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין,

שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי,

מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ.

כְּנָסָהּ בְּגֵט קֵרֵחַ,

תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ:

(י)

גֵּט קֵרֵחַ, הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו,

דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:

אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קְרוֹבִים הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְאֵיזֶהוּ גֵּט קֵרֵחַ?

כֹּל שֶׁקְּשָׁרָיו מְרֻבִּין מֵעֵדָיו:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ח, גיטין • הפרק הבא >>

משנה גיטין, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב