משנה גיטין ב ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ב · משנה ב | >>
נכתב ביום ונחתם ביום, בלילה ונחתם בלילה, בלילה ונחתם ביום, כשר.
ביום ונחתם בלילה, פסול.
רבי שמעון מכשיר, שהיה רבי שמעון אומר, כל הגיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה, פסולין, חוץ מגיטי נשים.
משנה מנוקדת
נִכְתַּב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם,
- בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה,
- בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם,
- כָּשֵׁר.
- בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה,
- פָּסוּל.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר,
- שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- כָּל הַגִּטִּין שֶׁנִּכְתְּבוּ בַּיּוֹם וְנֶחְתְּמוּ בַּלַּיְלָה, פְּסוּלִין,
- חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים:
נוסח הרמב"ם
נכתב ביום - ונחתם ביום,
- בלילה - ונחתם בלילה,
- בלילה - ונחתם ביום,
- כשר.
- ביום - ונחתם בלילה,
- פסול.
- רבי שמעון - מכשיר,
- שרבי שמעון אומר:
- כל גיטין שנכתבו ביום - ונחתמו בלילה,
- פסולין - חוץ מגיטי נשים.
פירוש הרמב"ם
ידוע שהיום הולך אחר הלילה. לפיכך נכתב ביום והעיד בו בלילה יהיה עדות שקר, לפי שהוא משנה זמנו.
ורבי שמעון מכשיר, לפי שאין לזמן אצלו בגט אשה תועלת מרובה, לפי שהעיקר אצלנו תיקון זמן בגיטין אמנם הוא משום בת אחותו, שמא תזנה תחתיו והיא אשת איש, ושמא יכתוב גט בלא זמן קבוע ויתן לה, ותאמר לעדים שהעידו על הזנות כבר אני גרושה הייתי בזה הזמן וזה הגט בידי, לפיכך אין בין היום והלילה שיתחדש כמו זה.
ואין הלכה כרבי שמעון:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בלילה ונחתם ביום כשר - שהיום הולך אחר הלילה ואין זה מוקדם:
ביום ונחתם בלילה פסול - שהרי מוקדם הוא. ותקנו חכמים זמן בגיטין, גזירה שמא יהיה נשוי עם בת אחותו ותזנה עליו ח וחס עליה שלא תחנק ונותן לה גט בלא זמן. וכשמעידים עליה בב"ד מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה: ט
ור"ש מכשיר - דסבר ר"ש דחכמים תקנו זמן בגיטין משום פירי י, שאם לא יהיה זמן בגט יהיה הבעל מוכר והולך פירות נכסי מלוג של אשתו לאחר גרושין, וכשתתבעו בדין יאמר קודם גירושין מכרתי. ולהכי מכשיר ר"ש בנכתב ביום ונחתם בלילה אע"פ שהוא מוקדם, דסבר משעה שנתן עיניו לגרש אע"פ שלא גירש שוב אין לו לבעל פירות. ואין הלכה כר"ש:
פירוש תוספות יום טוב
ביום ונחתם בלילה פסול. פי' הר"ב שהרי מוקדם הוא ותקנו חכמים זמן בגיטין גזירה שמא יהיה נשוי עם בת אחותו כו'. גמ'. ונ"ל דנקט בת אחותו כדתנן בספ"ח דנדרים היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו. לפי שהיא בת גילו ועיין מ"ש שם בס"ד. וראיתי בהמגיד פ"א מהל' גירושין שהביא ירושלמי [פ' השולח] מעשה באחד שהיה נשוי בת אחותו וזינתה עד שהיא אשתו. לימים עמד וגרשה כו'. ע"כ. ולפ"ז י"ל דמשום מעשה שהיה נקט בת אחותו. ומ"ש הר"ב וכשמעידים כו' מוציאה גטה. דלא אמרי' אוקמה אחזקת א"א והשתא הוא דאיגרשה כיון שהיא גרושה לפנינו. ועוד אדרבא אוקמא בחזקת כשרה שלא נבעלה כשהיא א"א. תוס'. וכתב הטור ר"ס קכ"ז. אבל כיון שתקנו לכתוב בו הזמן אם תאמר כן [שקודם הזנות נתגרשה בגט זה] צריכה להביא ראיה. ע"כ. כלומר כיון שרואין שנכתב זמן בגט. משימין על הלב שמשום כך כותבין זמן כדי שלא יחפה כו' ומזקיקין אותה להביא ראיה. ועיין מ"ש במ"ד פ"ח. ובגמ' פרכינן גיטין הבאים ממדינת הים דמיכתבו בניסן ולא מטו עד תשרי. מה הועילו חכמים בתקנתן. שהרי תקנת זמן הוא כמו כל זמן שבכל שטרות דהיינו שביום זה נעשה זה המעשה ונגמר. ומשני הנהו קלא אית להו. פירשו התוספות כשרואים בזמן הכתיבר שהוא קודם שנמסר. אית ליה קלא ומסקו אדעתייהו לידע יום המסירה. ואי לאו זמן שנכתב בו לא מסקי אדעתייהו. ע"כ. ועיין מ"ש מ"ד פרק ח':
ור' שמעון מכשיר. פי' הר"ב דסבר ר"ש דחכמים תקנו זמן בגיטין משום פירי דאי משום זנות לא שכיח. ורבנן סברי דמשום פירי לא הוצרכו לתקן זמן דכשאין בו זמן נמי כשיבא הגט ליד האשה יכולה לבא לב"ד או לפני עדים ותראה להם גטה ויכתבו לה שבאותו היום נתגרשה. תוספות:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ח) (על הברטנורא) ונ"ל דנקט בת אחותו לפי שהיא בת גילו, כדאיתא בסוף פרק ה' דנדרים. ובירושלמי מעשה באחד שנשא בת אחותו וזנתה כו'. ולפ"ז י"ל דמשום מעשה שהיה נקט בת אחותו:
(ט) (על הברטנורא) דלא אמרינן אוקמה אחזקת א"א והשתא הוא דאיגרשה כיון שהיא גרושה לפנינו. ועוד אדרבה אוקמה בחזקת כשרה שלא נבעלה כשהיא א"א. תוספ'. ועתוי"ט:
(י) (על הברטנורא) דאי משום זנות לא שכיח ורבנן סברי דמשום פירי לא הוצרכו לתקן זמן דכשאין בו זמן נמי כשיבא הגט ליד האשה יכולה לבוא לב"ד או לפני עדים ותראה להם גיטה ויכתבו לה שמאותו היום נתגרשה. תוספ':
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
נכתב ביום ונחתם ביום: פי' בו ביום והא פשיטא אלא זו אף זו קתני ומיהו מצינן למימר דהאי רישא ה"פ דין הוא דלכתחילה יכתב ביום ויחתם בו ביום והדר קאמר תנא דמכל מקום אם נכתב בלילה ונחתם בלילה או אפילו נכתב בלילה ונחתם ביום כשר:
נכתב ביום ונחתם בלילה פסול: וכל שכן למחר או ליומא אוחרא וביד פ"א דהלכות גירושין סי' כ"ה:
ור"ש מכשיר: הקשו תוס' ז"ל וא"ת וניחוש שמא נכתב בלילה והקדימו הבעל והאשה וכתבו זמן של יום לעשותה קנוניא על הלקוחות ואע"פ שבא לגרשה כדחיישינן בספ"ק דב"מ גבי שובר. וי"ל דלעולם אין חותמין העדים כשרואין הזמן מוקדם אא"כ יודעין שביום הזמן נכתב ע"כ. עוד הקשו ז"ל לר' יוחנן דמפרש טעמא שמא יחפה על בת אתותו אמאי כותבים גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו כדתנן בפ' גט פשוט וליחיש שמא תזנה ויתן לה בצנעא כדי לחפות עליה וי"ל דמסתמא מיד אחר הכתיבה יתן לה הגט דלא מקדים פורענותא לנפשיה אם אינו חפץ לגרשה עכ"ל ז"ל. עוד כתבו תוס' ז"ל וא"ת ומ"ד משום בת אחותו בזמן הזה למה כותבין זמן בגיטין דאפילו בזמן הזה משמע דבעי זמן כדתנן גיטין פסולין וי"ל גזרה שמא יחפה על בניה ממזרים א"נ מהרה יבנה ביהמ"ק א"נ שלא יאמרו זנתה אחר גירושין ויחזירנה דגרושה שזנתה מותרת לחזור כדאמרינן בפ' שני דסוטה עכ"ל ז"ל:
שהיה ר"ש אומר כל הגיטין: וכו' יתכן שר"ש לא חלק פנים בפנים עם ת"ק אלא רבינו הקדוש אמר ור"ש מכשיר שהרי ידענו שהיה אומר כל הגיטין וכו'. בפי' רע"ב ז"ל דסבר ר"ש דחכמים תקנו זמן בגיטין משום פירי פי' דאי משום זנות ס"ל דהיא מילתא דלא שכיחא ורבנן סברי דמשום פירי לא הוצרכו לתקן זמן דכשאין בו זמן נמי כשיבא הגט ליד האשה יכולה לבוא לב"ד או לפני עדים ותראה להם גיטה ויכתבו לה שבאותו היום נתגרשה תוס' ז"ל. וכתב הרא"ש ז"ל ונראה דהלכתא כר"ש בשעת הדחק כגון שנשאת כבר בגט זה או שהלך הבעל לדרכו דהא ריב"ל קאמר כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק ואפילו לא נמסר לה הגט אלא אחר זמן ולא חיישינן שמא פייס ובטל הגט דאם איתא דפייס קלא אית לה למילתא כדברי ר' יוחנן וריב"ל נמי ס"ל כותיה בהא ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
נכתב ביום ונחתם ביום: באותו יום:
בלילה ונחתם בלילה: באותה לילה:
בלילה ונחתם ביום: שלאחריו.
כשר: דאינו מוקדם, דהלילה הולך אחר יום שלאחריה.
ביום ונחתם בלילה פסול: דמוקדם הוא. וס"ל דלהכי צריך זמן בגט, כדי שלא יהא יכול לחפות על אשתו שזנתה, וירחם עליה שלא תהרג או שלא תאסר עליו, ויתן לה גט בלי זמן, ויאמר שזנתה אחר גירושין.
פסולין: מדהן מוקדמין:
חוץ מגיטי נשים: דס"ל דזמן שתקנו בגט לאו משום זנות, דהא לא שכיח. רק לר"ש תקנו זמן בגט, דבלא זמן היה אוכל ומוכר פירות של נכסי מלוג שלה אחר גירושין, וכשתתבענו יאמר קודם גירושין מכרתי. והרי ס"ל לר"ש דמשעה שנתן עיניו לגרשה שוב אין לו פירות. וא"כ בנכתב ביום ונחתם בלילה, משעה שנכתב אין לו פירות, ולפיכך כשר. ואנן קיי"ל דבאין בו זמן כלל אם נשאת לא תצא, ובנכתב ביום ונחתם בלילה, או שנתאחר אחר כתיבה וחתימה כמה ימים קודם שניתן, אז באי אפשר ליתן גט אחר מותרת להנשא אפילו לכתחילה. אמנם גט מוקדם להדיא אף דפסול הוא, קדושין תופסין בה, וגם לאחר קדושין מאחר אסורה לראשון [קכ"ז א' וב']. מיהו אף דנכתב ביום ונחתם בלילה, וכ"ש בנכתב ונחתם בלילה כשר, עכ"פ אין ליתן לכתחילה גט בלילה, מדהו"ל כמו דין. ורק בשעת הדחק כשר [ססקכ"ג]. אבל בניתן ע"י שליח, כיון דצריך ב"ד, רק דסגי בב' דשליח מצטרף [כגיטין ד"ה ב', ולדידן אמ"צ], לפיכך י"ל דאפילו בשעת הדחק פסול בנתנו לה השליח בלילה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת