משנה גיטין ב ניקוד
(א)
הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם,
- וְאָמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַי נֶחְתַּם,
- בְּפָנַי נֶחְתַּם אֲבָל לֹא בְּפָנַי נִכְתַּב,
- בְּפָנַי נִכְתַּב כֻּלּוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם חֶצְיוֹ,
- בְּפָנַי נִכְתַּב חֶצְיוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם כֻּלּוֹ,
- פָּסוּל.
- אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתַּב וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתַּם,
- פָּסוּל.
- שְׁנַיִם אוֹמְרִים: בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב,
- וְאֶחָד אוֹמֵר: בְּפָנַי נֶחְתַּם,
- פָּסוּל;
- וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.
- וְאֶחָד אוֹמֵר: בְּפָנַי נֶחְתַּם,
- אֶחָד אוֹמֵר: בְּפָנַי נִכְתַּב,
- וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: בְּפָנֵינוּ נֶחְתַּם,
- כָּשֵׁר:
- וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: בְּפָנֵינוּ נֶחְתַּם,
נִכְתַּב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם,
- בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה,
- בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם,
- כָּשֵׁר.
- בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה,
- פָּסוּל.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר,
- שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- כָּל הַגִּטִּין שֶׁנִּכְתְּבוּ בַּיּוֹם וְנֶחְתְּמוּ בַּלַּיְלָה, פְּסוּלִין,
- חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים:
בַּכֹּל כּוֹתְבִין:
- בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא,
- וּבְקוֹמוֹס, וּבְקַנְקַנְתּוֹם,
- וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל קַיָּמָא.
- אֵין כּוֹתְבִין לֹא בְּמַשְׁקִים,
- וְלֹא בְּמֵי פֵּרוֹת,
- וְלֹא בְּכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם.
- עַל הַכֹּל כּוֹתְבִין,
- עַל הֶעָלֶה שֶׁל זַיִת,
- וְעַל הַקֶּרֶן שֶׁל פָּרָה וְנוֹתֵן לָהּ אֶת הַפָּרָה,
- עַל הַיָּד שֶׁל עֶבֶד וְנוֹתֵן לָהּ אֶת הָעֶבֶד.
- רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
- אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים,
- וְלֹא עַל הָאֳכָלִין:
אֵין כּוֹתְבִין בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע.
- כְּתָבוֹ בִּמְחֻבָּר, תְּלָשׁוֹ וַחֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ,
- כָּשֵׁר.
- רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל,
- עַד שֶׁתְּהֵא כְּתִיבָתוֹ וַחֲתִימָתוֹ בְּתָלוּשׁ.
- רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר:
- אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל הַנְּיָר הַמָּחוּק וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִזְדַּיֵּף;
- וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין:
- אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל הַנְּיָר הַמָּחוּק וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא,
הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִכְתּוֹב אֶת הַגֵּט,
- אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן;
- הָאִשָּׁה כּוֹתֶבֶת אֶת גִּטָּהּ,
- וְהָאִישׁ כּוֹתֵב אֶת שׁוֹבָרוֹ;
- שֶׁאֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְּחוֹתְמָיו.
- וְהָאִישׁ כּוֹתֵב אֶת שׁוֹבָרוֹ;
- הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהָבִיא אֶת הַגֵּט,
- חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְסוּמָא, וְנָכְרִי:
קִבֵּל הַקָּטָן וְהִגְדִּיל,
- חֵרֵשׁ וְנִתְפַּקֵּחַ,
- סוּמָא וְנִתְפַּתֵּחַ,
- שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפֶּה,
- נָכְרִי וְנִתְגַּיֵּר,
- פָּסוּל.
- אֲבָל פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ וְחָזַר וְנִתְפַּקֵּחַ,
- פָּתוּחַ וְנִסְתַּמֵּא וְחָזַר וְנִתְפַּתֵּחַ,
- שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטֶּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפֶּה,
- כָּשֵׁר.
- זֶה הַכְּלָל:
- כֹּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְּדַעַת, כָּשֵׁר:
אַף הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנוֹת לוֹמַר: מֵת בַּעְלָהּ,
- נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא אֶת גִּטָּהּ:
- חֲמוֹתָהּ,
- וּבַת חֲמוֹתָהּ,
- וְצָרָתָהּ,
- וִיבִמְתָּהּ,
- וּבַת בַּעְלָהּ.
- נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא אֶת גִּטָּהּ:
- מַה בֵּין גֵּט לְמִיתָה?
- שֶׁהַכְּתָב מוֹכִיחַ.
- הָאִשָּׁה עַצְמָהּ מְבִיאָה אֶת גִּטָּהּ,
- וּבִלְבַד שֶׁהִיא צְרִיכָה לוֹמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם:
משנה גיטין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב