משנה בבא בתרא ב ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ב · משנה ז | >>

[עריכה]

מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה חמישים אמה.

אבא שאול אומר, כל אילן סרק, חמישים אמה.

אם העיר קדמה, קוצץ ואינו נותן דמים.

ואם האילן קדם, קוצץ ונותן דמים^לט.

ספק זה קדם, ספק זה קדם, קוצץ ואינו נותן דמים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה;

וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה,

חֲמִשִּׁים אַמָּה.

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:

כָּל אִילַן סְרָק,

חֲמִשִּׁים אַמָּה.

אִם הָעִיר קָדְמָה,

קוֹצֵץ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים;

וְאִם הָאִילָן קָדַם,

קוֹצֵץ, וְנוֹתֵן דָּמִים.

סָפֵק זֶה קָדַם, סָפֵק זֶה קָדַם,

קוֹצֵץ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

מרחיקין את האילן מן העיר - עשרים וחמש אמה.

החרוב והשקמה - חמישים אמה.

אבא שאול אומר:

כל אילן סרק - חמישים אמה.

ואם העיר קדמה - קוצץ, ואינו נותן דמים.

ואם האילן קדם - קוצץ, ונותן דמים.

ספק זה קדם, וספק זה קדם - קוצץ, ואינו נותן דמים.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

הטעם להרחיק אלה מן העיר כדי שיהיה מראה העיר יפה, וזהו שאמרו משום נויי העיר.

והלכה כאבא שאול.

ומה שאמר אם אילן קודם, קוצץ ונותן דמים - כלומר יקוץ אותו מי שקוצץ מבני המדינה ויתן לבעל האילן הדמים.

ואמרו ספק זה וכו' - לפי שאילן זה יקוץ על כל אחד משני הפנים, בין קדם האילן בין קדמה העיר, וכשיקוץ יאמרו לו הבא ראיה שהוא קדם וטול דמים, ולפיכך אמרנו קוצץ, ואינו נותן דמים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מרחיקין את האילן מן העיר - לפי שנוי הוא לעיר כשיש מרחב פנוי לפניה ^לח:

חרוב ושקמה - ענפיהן מרובים:

אילן סרק - גנאי הוא לעיר:

ונותן דמים - מי שהעיר שלו ^מ:

ספק וכו' קוצץ ואינו נותן דמים - דכיון דדינא הוי דבין זה קדם ובין זה קדם קוצץ, לאחר שקצץ אמרינן ליה לבעל האילן אייתי ראיה שהאילן קדם ושקול:

מרחיקין את האילן מן העיר. כתב הר"ב לפי שנוי הוא לעיר וכו' גמ'. וסיים הטור סימן קנ"ה לפיכך אין דין זה נוהג בחוצה לארץ ע"כ. ונראה דאף בארץ ישראל אינו נוהג אלא בזמן שהיא ביד ישראל. וכ"כ נ"י שהוא הלכתא למשיחא ע"כ. ומפני כן הוא שהשמיט הש"ע להעתיק המשנה לא כמ"ש מהר"ר ואלק משום שאינו נוהג בחוצה לארץ שהרי המחבר הש"ע בארץ ישראל היה:

עשרים וחמש אמה. בגמרא פריך ותיפוק לי דתנן בסוף ערכין דאין עושין שדה מגרש. ולא מגרש שדה. והמגרש אלף אמה. וכמ"ש במשנה ה'. ומשני הני מילי זרעים אבל אילנות עבדינן. והכא משום נוי העיר לא:

אבא שאול אומר וכו'. כתב הרמב"ם בפירושו דהלכה כמותו. ולא ידענא טעמא. ובחבורו ריש פ"י מהלכות שכנים לא העתיק דברי אבא שאול כלל:

קוצץ ונותן דמים. דאי נותן דמים והדר יקוץ לעולם לא יקוץ דמי יהיב דמי דקדירא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא. גמרא. [והא דכתב הר"ב ונותן דמים מי שהעיר שלו וכן לשון רש"י לא שהעיר היא של יחיד. אלא כלומר כל מי שיש לו זכות בעיר ולישנא דנותן שהיא לשון יחיד דייקי]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(לח) (על הברטנורא) ולפיכך אין דין זה נוהג בחוץ לארץ. טור. ונראה דגם בארץ ישראל אינו נוהג אלא בזמן שהיא ביד ישראל. נ"י. ועתוי"ט:

(לט) (על המשנה) קוצץ כו'. ראי נותן דמים והדר יקוץ, לעולם לא יקוץ, דמי יהיב דמי, דקרירא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא. גמרא:

(מ) (על הברטנורא) רש"י. ולא שהעיר היא של יחיד, אלא כלומר כל מי שיש לו זכות בעיר. ולישנא דנותן שהוא לשון יחיד דייקי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

מרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה: וזרעים צריך להרחיק מן העיר אלף אמה דאין עושין מגרש שדה תוס' ז"ל. וז"ל הגמרא מ"ט אמר עולא משום נוי העיר ותיפוק דאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה לא צריכא לר' אלעזר דאמר עושין שדה מגרש ומגרש שדה הכא משום נויי העיר לא עבדינן ולרבנן נמי דאמרי אין עושי' שדה מגרש ולא מגרש שדה ה"מ זרעים אבל באילנות עבדינן והכא משום נוי העיר לא ומנא תימרא דשאני בין זרעים לאילנות דתניא קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה נזרע רובו הרי הוא כגנה ואסור לטלטל בתוכו חבל ניטע רובו באילנות אין האילנות מבטלות תורת דירתו ממנו והרי הוא כחצר שלפני הבתים שהקיפוה לדירה ומותר: וכתוב בנמוקי יוסף הא הלכתא למשיחא דמתניתין בארץ ישראל מיירי ומשום נוי העיר כדאיתא בגמרא עד שיהא לה מקום פנוי בלא שום אילן:

ובחרוב ובשקמה: שענפיהם מרובין צריך חמשים אמה אבא שאול אומר אפילו בכל אילן שאינו עושה פירות צריך חמשים מפני שגנאי הוא לעיר כיון שאינם מוציאין פירות. וכתב הר"ר יהוסף ז"ל בס"א גרסי' גבי אילן נ' אמה גבי חרוב ושקמה כ"ה אמה וצ"ע ע"כ:

ואינו נותן דמים: כיון שנטעו שלא כדין ומזיק את הרבים דין הוא שלא יתנו לו דמים אע"ג דלקמן בפירקין גבי אילן לבור נוטל דמים אפילו לרבנן שאני התם דאינו אלא היזק דיחיד וכיון שבאילנות איכא ישוב העולם תקינו שיטול דמים:

ואם אילן קדם קוצץ ונותן דמים: אע"פ שנטעו כדין קוצץ תחלה והדר יתנו דמיו כמות שהוא שוה עכשיו דאי מצי אמר הבו לי דמי והדר איקוץ לא יקוץ אותו לעולם דמי נותן לו דמים קדרה דבי שותפי לא קרירא ולא חמימא פי' שאם באת להמתין עד מתן מעות יעמוד זה לארך ימים שבני העיר סומכין זה על זה ובעל האילן רוצה בכך לפיכך יקוץ ואחרי כן יגבה מעותיו מהם בב"ד:

ספק זה קדם וכו': פ' המקבל (בבא מציעא דף ק"י.) בפי' רעז"ל ספק קוצץ ואינו נותן דמים דכיון דדינא הוי וכו'. אמר המלקט אבל בבור דודאי לאו למיקץ קאי כדקתני אם אילן קדם לא יקוץ ספיקו נמי לא אמרי' ליה קוץ שעל הניזק להביא ראיה וכתב הר"ר יהוסף ז"ל ספק וכו' ס"א קוצץ ונותן דמים וביד כולה מתני' עד סוף סימן י"ג פ' עשירי דהלכות שכנים ושם לא הביא דברי אבא שאול אמנם הכא בפי' המשנה פסק הלכה כמותו ובתשובות הרשב"א ז"ל סימן תתקל"ט: