משנה בבא בתרא ב רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) לא יחפור אדם בור - סמוך לבורו של חברו.
- ולא שיח, ולא מערה,
- ולא אמת המים, ולא נברכת של כובסים,
- אלא אם הרחיק מכותלו של חברו שלשה טפחים - וסד בסיד.
- ולא אמת המים, ולא נברכת של כובסים,
- מרחיקין את הגפת, ואת הזבל,
- ואת המלח, ואת הסיד, ואת הסלעים,
- מכותלו של חברו שלשה טפחים - או סד בסיד.
- ואת המלח, ואת הסיד, ואת הסלעים,
- מרחיקין את הזרעים, ואת המחרשה,
- ואת מי רגלים - מן הכותל שלשה טפחים.
- מרחיקין את הריחים -
- שלשה - מן השכב,
- שהן ארבעה - מן הרכב.
- ואת התנור -
- שלשה - מן הכליה,
- שהן ארבעה - מן השפה.
(ב) לא יעמיד אדם תנור -
- בתוך הבית - אלא אם כן יש לו על גביו גובה ארבע אמות.
- היה מעמידו בעליה - עד שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים.
- ובכירה - טפח.
- ואם הזיק - משלם מה שהזיק.
- רבי שמעון אומר:
- לא נאמרו כל השעורין האלו, אלא שאם הזיק - יהא פטור מלשלם.
(ג) לא יפתח אדם -
- חנות של נחתומין, ושל צבעין - תחת אוצרו של חברו,
- ולא רפת בקר.
- באמת, ביין התירו - אבל לא רפת בקר.
- חנות של נחתומין, ושל צבעין - תחת אוצרו של חברו,
- חנות שבחצר -
- יכול למחות בידו, ולומר לו:
- איני יכול לישן - לא מקול הנכנסין, ולא מקול היוצאין.
- יכול למחות בידו, ולומר לו:
- ועושה כלים - ויוצא ומוכר בשוק.
- אבל אינו יכול למחות בידו, ולומר לו:
- איני יכול לישן - לא מקול הפטיש, ולא מקול הריחים, ולא מקול התינוקות.
(ד) מי שהיה כותלו, סמוך לכותל חברו -
- לא יסמוך לו כותל אחר - אלא אם כן הרחיק הימנו ארבע אמות.
- ובחלונות -
- בין מלמעלן, בין מלמטן, ומכנגדן - ארבע אמות.
(ה) מרחיקין את הסולם מן השובך - ארבע אמות,
- כדי שלא תקפוץ הנמיה.
- ואת הכותל מן המזחילה - ארבע אמות,
- כדי שיהא זוקף את הסולם.
- מרחיקין את השובך מן העיר - חמישים אמה.
- לא יעשה אדם שובך בתוך שלו,
- אלא אם כן - יש לו חמישים אמה לכל רוח.
- רבי יהודה אומר:
- בית ארבעת כורין - מלוא שגר היונה.
- ואם לקחו -
- אפילו בית רובע - הרי הוא בחזקתו.
(ו) ניפול שנמצא -
- בתוך חמישים אמה - הרי הוא של בעל השובך,
- חוץ מחמישים אמה - הרי הוא של מוצאו.
- נמצא בין שני שובכות -
- קרוב לזה - שלו,
- ולזה - שלו,
- מחצה למחצה - שניהם יחלוקו.
(ז) מרחיקין את האילן מן העיר - עשרים וחמש אמה.
- החרוב והשקמה - חמישים אמה.
- אבא שאול אומר:
- כל אילן סרק - חמישים אמה.
- ואם העיר קדמה - קוצץ, ואינו נותן דמים.
- ואם האילן קדם - קוצץ, ונותן דמים.
- ספק זה קדם, וספק זה קדם - קוצץ, ואינו נותן דמים.
(ח) מרחיקין גורן קבועה מן העיר - חמישים אמה.
- לא יעשה אדם גורן קבועה בתוך שלו -
- אלא אם כן - יש לו חמישים אמה לכל רוח.
- מרחיק מנטיעותיו של חברו, ומנירו - שלא יזיק.
(ט) מרחיקין את הנבילות,
- ואת הקברות, ואת הבורסקי, מן העיר - חמישים אמה.
- אין עושין בורסקי - אלא למזרח העיר.
- רבי עקיבה אומר:
- לכל רוח הוא עושה - חוץ מן מערבה,
- ומרחיק - חמישים אמה.
(י) מרחיקין את המשרה - מן הירק,
- ואת הכרישין - מן הבצלים,
- ואת החרדל - מן הדבורים.
- רבי יוסי - מתיר בחרדל.
(יא) מרחיקין את האילן מן הבור - עשרים וחמש אמה.
- החרוב, והשקמה - חמישים אמה,
- בין מלמעלן, ובין מן הצד.
- אם הבור קדם - קוצץ, ונותן דמים.
- אם האילן קדם - לא יקוץ.
- ספק זה קדם, וזה קדם - לא יקוץ.
- רבי יוסי אומר:
- אף על פי שהבור קדם את האילן - לא יקוץ,
- שזה חופר בתוך שלו,
- וזה נוטע בתוך שלו.
- אף על פי שהבור קדם את האילן - לא יקוץ,
(יב) לא יטע אדם אילן - סמוך לשדה חברו,
- אלא אם כן - הרחיק ממנו ארבע אמות.
- אחד גפנים, ואחד כל האילן.
- היה גדר בינתים -
- זה סומך לגדר - וזה סומך לגדר.
- היו שורשיו יוצאין לתוך שדה חברו -
- מעמיק שלשה טפחים - כדי שלא לעכב את המחרשה.
- היה חופר בור, ושיח, ומערה -
- קוצץ, ויורד - והעצים שלו.
(יג) אילן שהוא נוטה לתוך שדה חברו -
- קוצץ מלוא המרדע, על גבי המחרשה.
- החרוב, והשקמה - כנגד המשקולת.
- בית השלהים, ובית האילן - כנגד המשקולת.
- אבא שאול אומר:
- כל אילן סרק - כנגד המשקולת.
(יד) אילן שהוא נוטה לרשות הרבים -
- קוצץ - כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו.
- רבי יהודה אומר: טעון פשתן, או זמורות.
- רבי שמעון אומר:
- כל אילן כנגד המשקולת - מפני הטומאה.
הדף הראשי של משנה בבא בתרא ב
משנה בבא בתרא, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב