פתיחת התפריט הראשי

משנה בבא בתרא ב ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ב · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית, אלא אם כן יש על גביו גובה ארבע אמות.

היה מעמידו בעליה, צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים.

ובכירה, טפחיג.

ואם הזיק, משלם מה שהזיק.

רבי שמעון אומר, לא אמרו כל השיעורין האלו, אלא שאם הזיק, פטור מלשלם.

נוסח הרמב"ם

לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש לו על גביו גובה ארבע אמות היה מעמידו בעליה עד שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק רבי שמעון אומר לא נאמרו כל השעורין האלו אלא שאם הזיק יהא פטור מלשלם.

פירוש הרמב"ם

לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אא"כ יש כו': כבר בארנו שהכירה בנין עשוי לבשל ששופתין בו שתי קדירות. ואין הלכה כרבי שמעון:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

גובה ארבע אמות - חלל מפי התנור עד התקרה. כדי שלא יאחז האור בתקרה:

עד שיהא תחתיו מעזיבה - טיח של טיט שלשה טפחים, שלא תבער תקרה תחתונה של עלייה. ועל גביו גובה ארבע אמות:

ובכירה - ששופתין קדירה על חללה ואין עושין בתוכה היסק גדול כמו שעושין לתנור:

ואם הזיק - אחר שהיו שם כל השיעורים הללו:

משלם מה שהזיק - ואע"פ כן מעכבין עליו בכל השיעורים הללו שמא ידליק בתיהם ואין לו מה לשלם. ואין הלכה כר' שמעון יד:

פירוש תוספות יום טוב

לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית וכו'. הרמב"ם בפרק כו' מהלכות שכנים. וכן הטור סימן קנ"ה כתבו הבית ועליה של שנים לא יעשו וכו'. ומכל מקום כתב הטור דמסתברא דאפילו כל א' בביתו צריך להרחיק שיעורים הללו מפני השכנים שמעכבים עליו. ע"כ. וא"כ מתניתין כשאין שכנים שמעכבין. ולא ידעתי מי הכריחם לכך. וז"ל התוספות פ"ו דב"ק דף ס"א. לא יעמיד אדם וכו'. שיכול לעכב עליו בעל העליה אם הבית של אחד. והעליה של אחר. היה מעמידו בעליה. בעל הבית מעכב. ובקונטרס פירש לענין בני העיר שמעכבין עליו וכמו שפירש ניחא דהויא דומיא דאינך דמתניא בפרק לא יחפור. ע"כ:

מעזיבה. עיין בפירוש הר"ב משנה ז' פ"ק דסוכה:

ובכירה. לשון הר"ב ששופתין קדרה על חללה. ואין עושין בתוכה היסק גדול וכו'. אין כוונתו לומר דמשום דשופתין קדרה על חללה אין עושין בתוכה היסק וכו'. דהא בתנור נמי שופתין קדרה על חללה. אלא מילי מילי קאמר. כירה היא ששופתים וכו'. והדר קאמר שאין עושין וכו'. וז"ל רש"י כירה אף היא כלי חרס ששופתים וכו' ואין עושין וכו'. ע"כ. ומ"מ תמיהני דברפ"ג דשבת פירש הר"ב ורש"י דתנור נקלט חומו תוכו טפי מבכירה. מפני שהוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. ואי איתא כדפירש הכא. תיפוק ליה דתנור היסקו גדול. וממילא חומו נקלט יותר מבכירה. וי"ל דלענין קליטת החום לא איכפת לן בין היסק גדול להיסק קטן. אלא כל היסק נקלט בתוכו לפי היסקו. אבל כשרחב מלמטה כמו מלמעלה בזה י"ל שאין החום נקלט אלא יצא ממנו בין שיהיה היסק מועט או מרובה. ושוב ראיתי בנ"י שהביא ירושלמי דכירה כמין שובך היא עשויה. כלומר שפתחה מן הצד. וכ"כ הטור סימן קנ"ה בשם הרשב"ם. וז"ל כיון שבכירה אין פתחה על גבה אלא מן הצד. ואין שלהבת עולה ממנו ואין צריך להרחיק אלא בשביל החום שיעורו ג' טפחים ע"כ. אך ז"ש ג' טפחים נראה שהוא טעות סופר שהרי מלמטה תנן בהדיא טפח. וכ"כ בנ"י ובכירה טפח בין למעלה בין למטה:

רבי שמעון אומר לא אמרו כל השיעורים וכו'. כתב הר"ב ואין הלכה כר"ש. וכ"כ הרמב"ם. וז"ל הרי"ף וליתא לדר"ש דהא אוקמה בשטה בפרק הבית והעליה. ע"כ. רוצה לומר במ"ה אדר"ש ב"ג דהתם וכתב עליו הרא"ש שלא הוצרך לראיה זו דבלאו הכי הלכתא כרבים. ע"כ. ואני אומר כי הרי"ף ז"ל הוצרך לראיה זו. ובלעדה לא ירים איש את ידו לפסוק דלא כר"ש משום דבפ"ו דב"ק מ"ד ר"ש אומר הכל לפי גובה הדליקה ושיעורה. ואם הלכה יותר משיעורה פטור פסקינן בהדיא בגמרא כוותיה. והשתא אי לאו דאוקמא בשטה ודאי דהכא נמי יש לפסוק כמותו. דהא היינו כההיא דב"ק דכשעברה יותר משיעורין הללו שיהא פטור. וא"ת השתא דאוקמא בשטה תקשה לך גמרא גופה דבב"ק [דף ס"א ע"ב] פסקה כוותיה והכא מוקי ליה בשטה. קושיא זו כבר הוקשה להרי"ף עצמו ופרקה שפיר התם בב"ק. וז"ל ואי קשיא לך מ"ש התם גבי תנור דקא יהבי רבנן שיעורא ואפ"ה אם הזיק משלם מה שהזיק. ומ"ש הכא דפטור. לא תקשה לך. הכא דלפי צורך השעה קא מדליק. וקא מרחיק כשיעורא. וקא עברה הדליקה יתיר משיעורא. וקא מזקה. אנוס הוא דמאי הוה ליה למעבד. הלכך מכה בידי שמים היא. ולפיכך פטור. דלא יכול לאהדורה. והתם גבי תנור כיון דתדיר הוא מדליק איבעי ליה לעיוני אי איכא הזיקא לחבירו לסלק הזיקא וכיון דלא עביד הכי פושע הוא ולפיכך חייב. תדע דהא רבנן פליגי עליה דר"ש בתנור דקא יהיב שיעור לפטור. והכא אינהו גופייהו קא יהבי שיעורא לפטור. ע"כ. ומשום קושיא דרבנן אדרבנן בלחוד לא היינו מחלקים בדברי ר"ש. אלא היינו אומרים שהלכה כמותו. הכא כמו התם. הלכך הוצרך הרי"ף להביא ראיה מהא דאוקמיה בשטה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יג) (על המשנה) טפח. בין מלמעלה בין מלמטה. נ"י:

(יד) (על הברטנורא) ולא דמי לפרק ו' דב"ק משנה ד', דהתם מדליק לפי צורך השעוץ וכיון שהרחיק כשיעור אנוס הוא כו' אבל הכא דתדיר איבעי ליה לעיוני אי איכא הזיקא לסלקו והוי פושע. הרי"ף. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לא יעמיד וכו':    פ' הכונס (בבא קמא דף ס"א.) ועיין במה שכתבתי שם סימן ד': וגם הרמב"ם והטור ז"ל נקטו לפ' כפי' תוס' ז"ל עיין בתוספת יום טוב. אלא דמסיים בה הטור דמסתברא דאפי' כל א' בביתו צריך להרחיק שיעורים הללו מפני השכנים שמעכבין עליו ע"כ. ופי' נמקי יוסף ז"ל לא יעמיד אדם תנור תנורים שלהם שפתחם למעלה צריך להרחיק פיו מן התקרה ד' אמות שלא תבערנו השלהבת וה"ה בעליה אלא שבאנו לתת שיעור למטה מפני התקרה שלשה טפחים אבל בתנורים שלנו שפתחם מן הצד מוכח בירושלמי ששיעור מעלה כלמטה ג' טפחים דגרסי' התם היה עשוי כמין שובך מהו נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר עד שיהא תחתיו מעזיבה ג' טפחים ובכירה טפח וכירה לאו כמין שובך היא עשויה ותימר בין מלמעלה בין מלמטה טפח וכאן נמי בין מלמעלה בין מלמטה ג' טפחים הנה למדנו שבתנורנו שהן כמין שובך שפתחן מן הצד די בשלשה טפחים למעלה כלמטה:

היה מעמידו בעליה עד שיהא תחתיו מעזיבה וכו':    כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

ואם הזיק משלם מה שהזיק:    כתב הרב בעל העיטור ז"ל דה"ה לכל הנך דבעי הרחקה אם הזיק אפילו אחר שהרחיק חייב לשלם ומשום דהזיקא דנורא מנכרא לכ"ע הוא דנקטיה בהא וכן כתב הרא"ש ז"ל שבכולן חייב לשלם חוץ מן היזק הנמיה ע"י סמיכת כותל והיזק דמנפצי כיתנא שלא הי' ההיזק ראוי לבוא מכח מעשה אלא ע"י הרוח והנמיה לפיכך לא חשיב אלא גרמא בניזקין ופטור ומיהו דעת הראב"ד ז"ל אינו כן. ודעת הרמב"ם ז"ל דבכל אלו לא בעינן חזקת שלש אלא מכיון שראה מעשה בלא הרחקה ושתק מחל. והרא"ש ז"ל כתב דבעינן חזקת שלש עכ"ל ז"ל. ובגמרא רמי עלה דמתני' והתניא ד' מעזיבה מתחתיו ובכירים שלשה ומשני אביי כי תניא ההיא בדנחתומין דתנור דידן כי כירה דנחתומין דמי ופי' נמקי יוסף בתנור דנחתומין בעינן שיעירא טפי דמתוך שמשיקין אותו תמיד עובר חומו למטה ושורף אבל למעלה משמע דלא מחמרינן טפי כיון דלא אשכחן בהו חילוק מידי ע"כ. ועיין בקולון שרש קצ"ב דף רכ"ח ע"ב וכתוב שם דדייק רש"י ז"ל מדקתני ברישא גבי תנור לא יעמיד אדם תנור תחת המת אא"כ הרחיק ג' טפחים ואילו בסיפא קתני לא יפתח אדם חנות של צבעים ושל נחתומים תחת אוצרו של חברו ומדקתני בסיפא תחת אוצרו של חברו וברישא לא קתני תחת עלייתו של חברו אלא קתני סתם תחת הבית משמע דרישא מיירי דאיכא משום חשש תבערה אפילו כשהכל ברשותו וכדפי' אבל בסיפא דליכא אלא משום הבל ועשן ולא שייך ההיזק אלא לבעל האוצר שעליו דוקא משום כך קתני תחת אוצרו של חברו שהרי אין השכנים מקפידין בכך וזה נכון וישר. ואע"ג שרבינו משה מיימון לא חשיב לה לראיה גדולה שהרי מפרש המשנה דתנור בבית דחד ועליה דחד מ"מ פשיטא שרש"י ז"ל חשיב לה לראיה גדולה ומשום כך פי' מה שפי' וכן רבינו אשר פי' כן כרש"י וז"ל האשרי לא יעמיד אדם תנור בתוך שלו אא"כ יש לו על גביו גובה ד' אמות עכ"ל הרי לך שכתב בהדיא שאפילו בתוך שלו צריך שיהיה על גביו גובה ד' אמות והיינו משום היזק השכנים וכדפי' רש"י ז"ל וכן כתב גם רבינו ישעיה מטראני האחרון ז"ל בהדיא כרש"י ז"ל וז"ל לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אא"כ יש ע"ג גובה ד' אמות אע"פ שיהיה הכל ברשותו מעכבין עליו השכנים שמא תעלה הדליקה וישרוף כל בתי השכנים עכ"ל ז"ל והרי לך בהדיא דאפילי הכל ברשותו צריך להרחיק משום חשש הפסד מרובה וכמו שפי' דברי רש"י ז"ל ע"כ וע"ש עוד:

ר"ש אומר לא נאמרו וכו':    כתבנו בפ' עשירי דב"מ סימן ה' דאוקמיה אביי בשיטה. ועיין ג"כ במ"ש בפ' הכונס סוף סימן ד':

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים