מ"ג משלי כח יז


<< · מ"ג משלי · כח · יז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ עַד בּוֹר יָנוּס אַל יִתְמְכוּ בוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם־נָ֑פֶשׁ
  עַד־בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אדם עשוק בדם נפש" - (שיש עליו עושק דם) הוא המחטיא את חבירו ואבדה נפשו על ידו

"עד בור ינוס" - עד יום מותו ינוס לעזרה שיתכפר לו

"ואל יתמכו בו" - משמים להספיק בידו לשוב שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידו בגיהנם כך נדרש במסכת יומא

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אדם עשוק". בעבור חטא דם הנפש אשר חטא בו האדם יהיה ענשו מהש"י שהוא עשוק ורצוץ מאחרים בזולת רע שיעשה להם וינוס מרוב הרודפים אשר לו עד בואו אל קבר ואין איש סומך ומסייע אותו לאמר שלשוא רדפוהו וחנם כי חטא דם הנפש סבב לו זה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עשוק" - גזול ונשחת בעון.

"יתמכו" - ענין סעד. 

מצודת דוד

"אדם עשוק" - מי שנפשו עשוקה בעון שפיכות דמים, הנה עד כי ימות ויקבר ינוס מפחד רודפים, ולא ימצא מי יתמוך בידו, כי מאוד הרשיע לעשות.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אדם עשק בדם נפש", האדם העשוק מאת הנגיד הסכל הלז, הוא "עשוק בדם נפש" שאינו עושק הממון לבד כי גם שופך דם נפשו, וגם אם ירצה לנוס מחמת הרשע, "עד בור ינוס ואין תומך בו", כי הכל יראים מלתמוך בידו כי התחייב מיתה להנגיד מפני עשרו, כמו נבות היזרעאלי שנהרג כדי שיירשנו אחאב:  

תולדות אהרן

לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו" -
  • (יומא פז.): "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם שנאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו"
  • (רמב"ם הלכות רוצח ד יא): "ההורג נפשות, ולא היו שני העדים רואין אותו כאחת, אלא ראהו האחד אחר האחד, או שהרג בפני שני עדים בלא התראה, או שהוכחשו העדים בבדיקות ולא הוכחשו בחקירות--כל אלו הרצחנין, כונסין אותן לכיפה ומאכילין אותן לחם צר ומים לחץ עד שיצרו מעיהן; ואחר כך מאכילים אותן שעורים, עד שכרסם נבקעת מכובד החולי. ואין עושין דבר זה לשאר מחוייבי מיתות בית דין... שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חברו, וכל מי שיש בידו עוון זה, הרי הוא רשע גמור; ואין כל המצוות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עוון זה, ולא יצילו אותו מן הדין--שנאמר אדם עשוק בדם נפש..."

<< · מ"ג משלי · כח · יז · >>