ביאור:משלי כח ג

משלי כח ג: "גֶּבֶר רָשׁ וְעֹשֵׁק דַּלִּים = מָטָר סֹחֵף וְאֵין לָחֶם."

תרגום מצודות: גבר רש ועושק דלים (דבר בהווה, כי העשיר אין מניח לגזול עשרו כי חזק הוא ממנו) - הרי הוא כמטר סוחף (שוטף בחזקה וגורף הזרעים) ואין לחם; אף כי דרך המטר להגדיל התבואה מכל-מקום לפעמים עוד יפסיד, כן הרש הזה חושב להרבות הונו בגזל ועוד יבוא לו חסרון.

תרגום ויקיטקסט: התגברות ועליה לשלטון של אדם רש (עני) המנצל את כוחו כדי לעשוק את העשירים ולדלדל אותם מנכסיהם, דומה למטר חזק במיוחד אשר סוחף את האדמה והורס אותה; בשני המקרים אין לחם.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כח ג.

דקויות

מי זה גבר רש ומדוע הוא עושק דלים?

1. גבר רש הוא איש עני. הוא חושב שבגלל שהוא מסכן מותר לו הכל, אפילו לעשוק דלים אחרים. הפסוק משווה אותו למטר סוחף ואין לחם: "כי המטר מכוין ראשונה לגדל הצמחים, ויהיה בזה האופן כלי להשחתתם; וכן, הגעת הקנינים לאדם הוא להשיג מההון מה שישלם בו הכרחי לעמידת גופו, והגעתם בעושק הוא כלי אל שיחסר לו הכל" (רלב"ג, וכן הגאון מווילנה ומצודות); "ואם הוא רש, לא יעשה את עצמו רשע בתוספת עין רעה על העניים, אלא יתפלל למי שהעושר והנכסים שלו, והוא יפתח לו פתח לצאת מעניותו מבלי שיהיה גוזל דלים" (רמ"ד וואלי על פסוק 4).

2. גבר רש הוא אדם עני בדעתו: "גבר רש - דיין עם הארץ, עושק דלים בדין על שאינו מתון בדין, הרי הוא כמטר הסוחף את השדה ואין עושה פירות..." (רש"י, רמ"ד וואלי פירוש ראשון).

3. גבר מלשון התגברות וניצחון: גבר רש הוא התגברות ועליה לשלטון של אדם עני או של כלל ציבור העניים במדינה. דל הוא אדם חלש שהתדלדל וירד מנכסיו: "לפעמים... הרשים יגברו במרדם, וכל העם ימשלו איש ברעהו, והרשים שאין להם מאומה יעשקו את הדלים, שנתדלדלו מנכסיהם על-ידי המרד, וזה דומה למטר סוחף, אם בא מטר על-ידי בקיעת העבים, שמתפרץ שטף מים וסוחף את הכל, עד שאין לחם - שתחת שהמטר יביא לחם, יסחוף את הכל, וגם לא יבוא לחם בגללו, כן שטף רשים יסחפו את הכל כמים כבירים שוטפים..." (מלבי"ם, ודומה לכך דעת מקרא).

מלבי"ם נפטר ב-1879, אולם דבריו מתארים במדוייק את המהפכה הקומוניסטית ברוסיה שהתחוללה כ-40 שנה מאוחר יותר. מהפכה שבה מתגבר (מנצח) המעמד הרָש - העני - מעמד הפרולטריון. הצד המנצח עלול לנצל את כוחו החדש כדי לעשוק את יריביו, שהיו עשירים והתדלדלו מנכסיהם בעקבות המרידה. מצב זה נמשל למטר סוחף - גשם חזק, הסוחף עמו את והאדמה והזרעים ומונע צמיחה, וכתוצאה מכך אין לחם - בעקבות העושק, לאף אחד אין מוטיבציה לעבוד, הצמיחה הכלכלית נעצרת ויש מחסור בלחם.

הקבלות

1. כוחו של השלטון נמשל למים היורדים מן השמים:

(תהלים עב א): "לִשְׁלֹמֹה: אֲלֹהִים! מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן, וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ. יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק, וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט... יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז, כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ. יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק, וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ" - המלך השופט בצדק דומה לגשם המרטיב את הארץ ומביא לפריחה ושגשוג של הצדיקים.

(משלי טז טו): "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ" - המלך המאיר פניו ואינו כועס דומה לענן המביא את המלקוש - סימן לברכה.

(משלי יט יב): "נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ, וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ" - המלך שאינו כועס דומה לטל שמרטיב את העשב, כלומר מחיה את האנשים העניים והחלשים.

בדרך-כלל, ההתערבות של השלטון במשק עשויה לקדם את הצמיחה ולהביא ברכה לכל שכבות העם, כמו טל וגשם העוזרים לזרעים לצמוח; אולם, כשההתערבות היא מוגזמת, כמו ב"דיקטטורה של הפרולטריון" (= גבר רש), היא פוגעת בצמיחה כמו מטר סוחף.

2. פסוקים נוספים מביעים התנגדות לשינויים קיצוניים במעמדות חברתיים, ותומכים בשינויים הדרגתיים יותר, (משלי ל כב): "תַּחַת שלש רגזה ארץ... תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם"*, (משלי יט י): "לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג, אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים"*.

3. פסוקים נוספים מתייחסים לעושק של השכבות החלשות, (משלי יד לא): "עֹשֵׁק דָּל חֵרֵף עֹשֵׂהוּ, וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיוֹן"*, (משלי כב טז): "עֹשֵׁק דָּל לְהַרְבּוֹת לוֹ, נֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ לְמַחְסוֹר"*.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/28-03