תו"א על משלי כח יז

| תו"א על משליפרק כ"ח • פסוק י"ז |
ט • יד • טו • יז • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ח, י"ז:

אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם־נָ֑פֶשׁ
  עַד־בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃


"אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו" -

  • (יומא פז.): "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם שנאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו"
  • (רמב"ם הלכות רוצח ד יא): "ההורג נפשות, ולא היו שני העדים רואין אותו כאחת, אלא ראהו האחד אחר האחד, או שהרג בפני שני עדים בלא התראה, או שהוכחשו העדים בבדיקות ולא הוכחשו בחקירות--כל אלו הרצחנין, כונסין אותן לכיפה ומאכילין אותן לחם צר ומים לחץ עד שיצרו מעיהן; ואחר כך מאכילים אותן שעורים, עד שכרסם נבקעת מכובד החולי. ואין עושין דבר זה לשאר מחוייבי מיתות בית דין... שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חברו, וכל מי שיש בידו עוון זה, הרי הוא רשע גמור; ואין כל המצוות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עוון זה, ולא יצילו אותו מן הדין--שנאמר אדם עשוק בדם נפש..."