" - בכל דבר יש שני דרכים: דרך הימין והשמאל. למשל בדרכי המידות:
וצריך להתנהג בכל דרך על-פי החכמה, למשל: להיות ענו נגד הצדיקים ולהתגאות נגד הרשעים, וכן כולם.
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יט-כ) "
עובד אדמתו ישבע לחם איש אמונות רב ברכות", תפש במשל דרך החריצות ודרך העצלות, ובכל אחד יש תמימות ועקשות, למשל בדרך החריצות יש תמימות אם "
עובד אדמתו" ונהנה מיגיע כפו, וזה "
ישבע לחם", וזה הטוב בדרך החריצות, בהפך "
המרדף ריקים" ואינו עושה מאומה "
ישבע ריש", וזה הדרך הרע בדרך העצלות, אמנם יש הטוב בדרך העצלות שלא יהיה חרוץ יותר מדאי ויהיה אץ להעשיר ע"י גזל ורצח, שחריצות הזה רע ודרך עקש ובזה טובה העצלות, שאחר שעבד אדמתו אז יתפוש דרך העצלות, ויהיה "
איש אמונות" ויאמין בה' שישלח ברכה בזרע אשר זרע ותבואת הכרם, ואז הוא "
רב ברכות", כי ישלח ה' לו את ברכתו משא"כ "
האץ להעשיר לא ינקה" מעונש, וזה העקשות שבדרך החריצות, ויש שני דרכים דרך אחד תחלתו קוצים וסופו מישור, וזה עובד אדמתו שתחלה יגע ועמל וסופו מישור שישקוט ויאמין, ואחר ישבע לחם מברכת ה' ומפרי כפיו, ויש שתחלתו מישור וסופו קוצים, המרדף ריקים, ואחריו הוא אץ להעשיר ע"י רצח, ועי"ז לא ינקה וסופו ישבע ריש:
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יט-כ) "
עובד אדמתו ישבע לחם איש אמונות רב ברכות", תפש במשל דרך החריצות ודרך העצלות, ובכל אחד יש תמימות ועקשות, למשל בדרך החריצות יש תמימות אם "
עובד אדמתו" ונהנה מיגיע כפו, וזה "
ישבע לחם", וזה הטוב בדרך החריצות, בהפך "
המרדף ריקים" ואינו עושה מאומה "
ישבע ריש", וזה הדרך הרע בדרך העצלות, אמנם יש הטוב בדרך העצלות שלא יהיה חרוץ יותר מדאי ויהיה אץ להעשיר ע"י גזל ורצח, שחריצות הזה רע ודרך עקש ובזה טובה העצלות, שאחר שעבד אדמתו אז יתפוש דרך העצלות, ויהיה "
איש אמונות" ויאמין בה' שישלח ברכה בזרע אשר זרע ותבואת הכרם, ואז הוא "
רב ברכות", כי ישלח ה' לו את ברכתו משא"כ "
האץ להעשיר לא ינקה" מעונש, וזה העקשות שבדרך החריצות, ויש שני דרכים דרך אחד תחלתו קוצים וסופו מישור, וזה עובד אדמתו שתחלה יגע ועמל וסופו מישור שישקוט ויאמין, ואחר ישבע לחם מברכת ה' ומפרי כפיו, ויש שתחלתו מישור וסופו קוצים, המרדף ריקים, ואחריו הוא אץ להעשיר ע"י רצח, ועי"ז לא ינקה וסופו ישבע ריש:
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הכר פנים לא טוב", הגם שאתה מכיר אדם אחד שהוא איש נאמן, לא תוכל לסמוך תמיד על הכרת פנים, כי לפעמים בעת הדוחק שחסר לו לחם, גם "
גבר" המתגבר על יצרו לפעמים "
יפשע בעבור פת לחם" ומתוך העוני, ואחרי ההקדמה הזאת אומר מוסר אל רעי העין:
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נבהל להון איש רע עין, הרע עין" שאין רוצה להשפיע לאחרים, רק הוא "
נבהל להון", ועי"כ "
חסר יבואנו" שיקומו הרשעים וישללו ממונו, כי גם איש אמונים לא יעמוד בפני דוחק הלחם כ"ש ההמון, וכמ"ש כן למעלה
(כ"ב ו' ז') עבד לוה וכו' זורע עולה וכו' טוב עין הוא יבורך וכו'. ויל"פ שהחסר יביא עליו, ר"ל מה שחסר על ידו לעניי עם ע"י רעת עינו שאצר שערים לקבץ הון, ועי"כ חסר לחם עניים, זה יבוא עליו וישללו הונו, גם יל"פ על צד המליצה במ"ש מלח ממון חסר, רק ע"י חסר יבואנו הון לא ע"י קימוץ:
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון", הגם שדרך העולם שימצא חן בעיניהם מי שאינו מוכיח להם חטאתם וכ"ש אם יחליק לשונו לפאר מעשיהם, ולהחניף וכמ"ש האי צורבא מרבנן דמרחמי ליה בני מתא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא, ולפ"ז ימצא המחליק לשון יותר חן מן המוכיח, אבל זה רק בתחלה, אבל אח"כ אם יבא העונש על המעשים הרעים, אז ישימו על לבם כי המוכיח הוכיחם לטוב להם והמחליק לשון עשה להם רעה, אז "
אחרי", ר"ל אחרי גמר הדברים וסוף כל דבר, אז "
המוכיח ימצא יותר חן מן המחליק לשון":
ביאור המילות
"
אחרי". ר"ל אחרי כן:
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע", משל אל המחליק לשון, אם אחד "
גוזל אביו ואמו", שהוא המעשה היותר רעה, שיש בו גזלה שהוא בעצם רע. וגזל אב ואם שרע יותר שתחת שראוי לו לשמור ממון אב ולכבד אביו בממונו, גזל אותו, ובכ"ז המחליק לשון "
אומר אין פשע", עד שיכליק ויחניף לומר אין פשע גם על העון היותר חמור, הנה המחליק לשון הזה "
חבר הוא לאיש משחית", וזה כולל שהוא חבר של הגוזל שהשחית דרכו, והוא חבר אל המשחית הבא להשחית החוטא ולשלם ענשו, כי הוא היה הגרם של העונש ואיך ימצא חן?
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
רחב נפש יגרה מדון, רחב נפש" הוא מי שנפש תאותו רחבה מאד, ואינו מוצא קץ לתאותו, "
הוא יגרה מדנים" וטענות על הנהגת ה', כי אינו מוצא תאותו, וחושב שכל העולם נברא לרעתו ומתרעם תמיד על מדות ה', אבל "
הבוטח על ה'" ואינו מתאוה, ומסתפק במה שי"ל ובוטח שה' יזמין את המוכרח לפרנסתו, הוא "
ידושן" כי ימצא צרכיו, כמ"ש הרמב"ם בפי' כי האלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים, עי"ש:
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בוטח בלבו הוא כסיל", כבר התבאר כי יצר לב האדם רע מנעוריו, כי ציורי הלב הם נוטים אל התאוה והפך מחקי החכמה, וצריך שילך ע"פ חקי החכמה שע"י ימלט מלהלכד בציורי לבו, אבל "
הבוטח בלבו" ללכת כפי שיטה לבו כפי ציוריו הרעים "
הוא כסיל", שהכסיל הוא נלוז מחקי החכמה מפני תאוותיו, כמ"ש לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו, אבל "
ההולך" בחכמה הוא ימלט מציורי יצר הלב הרעים, כי החכמה תנהלהו על מי מנוחות ללחום נגד יצרי הלב:
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נותן לרש", מי "
שנותן" צדקה "
לרש, אין מחסור", כי בגלל הדבר הזה יברכך ה', וגם שעי"כ לא יחסר הונו כי מלח ממון חסר, ובהפך "
המעלים עיניו" מן הצדקה, לא לבד שלא יתברך, עוד ישולח בו "
מארות רבות":
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בקום רשעים", עת "
יקומו רשעים" למשול, אז מי שהוא "
אדם יסתר", כי אז יכפרו בהשגחה, ויעזבו דרך ה' וידמו כבהמות, ואדם הצדיק יצטרך להסתיר א"ע מפני המלעיגים והרודפים, אבל "
באבדם" אחר כך יכירו הכל השגחת ה' וענשו ועי"כ "
ירבו צדיקים":
