קטגוריה:משלי כב ב

דקויות

עשיר ורש נפגשו - באיזו פגישה מדובר?

1. פגישה אקראית ברחוב: כשעשיר ורש נפגשים, הפגישה עלולה לעורר בהם רגשות שליליים, העשיר עלול לזלזל ברש והרש עלול לקנא בעשיר, והכתוב בא ללמדם שהעושר והעוני הם כולם מעשה ה', ולכן אין מקום לרגש שלילי (רמ"ד ואלי).

2. פגישה בביתו של העשיר: כשעני בא לבקש מהעשיר פרנסה, והוא מבזה אותו, ה' עושה את העשיר לעני ואת העני לעשיר (רש"י, שמות רבה לא יד). פגש כמו פגע, מעניין בקשה (כמו בירמיהו ז16). והמסר: אם בא אליך עני לבקש בקשה, תחשוב שגם אתה עלול להיות במקומו (אהבת חסד ב כא).

3. פגישה בעסקים או בצדקה: העשיר והרש נפגשים כאשר העשיר מעסיק את הרש במפעל שלו, או כאשר העשיר נותן צדקה לעני, וזו המטרה שלשמה ה' עשה אותם כך - אחד עשיר ואחד עני - כדי שיזדקקו זה לזה ויפגשו (ראו מלבי"ם על משלי יד לא). והמסר: לכל אדם, עשיר או עני, יש חלק חשוב בבריאה, וחשוב שייפגשו כדי שהעולם יתקיים כרצון ה' (רלב"ג, פירוש שני).

4. 'פגישה' כלכלית - הגעה לאותו מעמד (מלבי"ם), או 'פגישה' בעושר ובעוני עצמם, כמו הביטוי בלשון הדיבור של ימינו, "לפגוש בכסף" (ע"פ אבן עזרא, מצודות, רלב"ג פירוש ראשון, רבי יונה): העשיר והרש יכולים "להיפגש" ולהיות שווים בקנייניהם, כי העושר והעוני הם בגזירת ה', (שמואל א ב ז): "ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם". והמסר: אין ראוי לאדם להתפאר בעושרו (ספר המידות השלם, שער הליצנות).

5. פגישה כמו פגיעה (ראו גם 'דעת מקרא'). העשיר והרש עשויים להיפגש, למשל אם קורה להם אסון משותף. העושר אינו תעודת-ביטוח מפני פגעי החיים, (קהלת ט יא): "כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם".

6. 'פגישה' בקבר, המקום שאליו כולם מגיעים בסופו של דבר (איוב ג19). העושר אינו תעודת-ביטוח מפני המוות (תהלים מט17-18).

7. 'פגישה' לאחר המוות, בבית דין של מעלה, לפני ה', (איוב לד יט): "אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל, כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם" (ע"פ חיים בן הרוש, שיעור במשכן אחוה, ט תמוז ה'תשס"ו). או 'פגישה' בגלגול הבא: "העני שבדור הזה הוא עשיר בגלגול השני, וכן להיפך" (החפץ חיים, חייו ופעלו; חלק ג', עמ' תתשלב).

8. ולענ"ד, יש לקרוא את פסוקנו כניגודו של פסוק 7: "עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל"*. המצב המקובל הוא שהעשיר מושל בעני, אולם המצב הרצוי הוא שהעשיר והרש ייפגשו ויחיו יחד באחוה, שהרי ה' עשה את כולם וכולם שווים בפני ה'. הפער הכלכלי לא צריך לגרום לפער נפשי וחברתי.

הקבלות

פסוק דומה נמצא ב(משלי כט יג): "רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'"*. הרש, הפגישה, וה' שמארגן את הפגישה נמצאים בשני הפסוקים. לפי חלק מהפירושים, איש תככים הוא איש מעמד הביניים (מלשון תוך), ולפי זה הוא מקביל לעשיר. אם כך, מדוע יש צורך בשני פסוקים? מה ההבדל ביניהם?

1. חכמי התלמוד פירשו שהפסוקים מתארים מצבים מנוגדים: הפסוק בפרק כט מתאר עשיר העוזר לעני ואז ה' מאיר את עיני שניהם, והפסוק בפרק כב מתאר עשיר שאינו עוזר לעני ואז ה' מפגיש ביניהם בכך שהוא הופך את העני לעשיר ולהיפך. וכן בעולם החכמה: "בשעה שהתלמיד (הרש בחוכמה) הולך אצל רבו (איש תככים בחכמה) ואומר לו למדני תורה, אם מלמדו - מאיר עיני שניהם ה' ("הלימוד מוסיף לו לעצמו ידיעות והשתלמות, כי הקטנים מחדדים את הגדולים" - הרב יעקב שכטר, דברי יעקב על הפסוק)"", ואם לאו (משלי כב) "עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'" - מי שעשאו חכם לזה עושה אותו טיפש, טיפש לזה עושה אותו חכם" (רש"י בשם ר' נתן, ע"פ בבלי תמורה טז.:; ודומה לכך פירש רש"י בפסוק המקביל).

- אולם, שני הפסוקים אינם מבחינים בין מי שעוזר לעני לבין מי שאינו עוזר לעני, ולכן קשה לומר שכל פסוק מתאים למקרה אחר.

2. ולי נראה שהפסוקים משלימים. הפסוק בפרק כב מלמד שהפגישה בין מעמדות שונים צריכה להיות באהבה ואחוה - העשיר לא יזלזל בעני והעני לא יקנא בעשיר, שהרי בורא אחד עשה את כולם - ה'. הפסוק בפרק כט מלמד שפגישה בין מעמדות שונים יכולה להביא תועלת לשני הצדדים - כל אחד יכול להאיר את עיניו של רעהו וללמדו דברים חשובים; ה' מאיר עיני שניהם באמצעות הפגישה.

הקבלות משותפות לשני הפסוקים, ראו בפסוק המקביל בפרק כט.