מ"ג משלי כב א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נִבְחָ֣ר שֵׁ֭ם מֵעֹ֣שֶׁר רָ֑ב
  מִכֶּ֥סֶף וּ֝מִזָּהָ֗ב חֵ֣ן טֽוֹב׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נבחר שם מעשר רב" - שם טוב "מכסף ומזהב" - נבחר חן טוב

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נבחר שם מעושר". ידוע כי השם הטוב יהיה לאדם בסב' יוש' תכונותיו ופעולותיו והוא נבחר וטוב לאד' מעוש' רב והחן הטוב שיש לו מהאנשי' הוא נבחר מכסף וזהב כי בסבת יושר תכונותיו ופעולותיו והיותו אהוב לאנשים יהיה לו מחסה מהרעות יותר ממה שיוכל לחסות בכספו וזהבו כמו שיאמר משל הדיוט יותר טוב אהוב בשוק מזהב בארגז:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נבחר" - שם טוב נבחר מעושר רב, וחן טוב נבחר מכסף וזהב.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נבחר שם מעושר רב", קניני העושר הם קנינים מדומים בלתי דבוקים מתעצמים עמו, ופתאום יורש ואבד העושר בענין רע, אבל השם שקנה על ידי מעשיו הטובים הם מתעצמים בנפשו בלתי נפרדים ממנו, תכלית העושר הרב יותר מן הצורך להשיג כבוד ושיהיו דברים נשמעים, וזה ישיג יותר בעל השם. והעושר רב צריכה שמירה וגוזל שנת בעליו, לא כן "השם, מכסף ומזהב חן טוב" הכסף והזהב אין להם מעלה פנימית רק הסכמיית שהסכימו עליהם לתת להם שיוי יותר על יתר המתכיות, ודוגמתו החן טוב, שאדם מוצא חן בעיני אנשים מצד ההסכמה, אבל זה יותר טוב לו מכסף ומזהב שישיג, שמציאות חן הוא נמצא בו בעצמו לא בדבר אחר, וגם שמה שיוכל להשיג אצל שליט ושרים ע"י שיתן כסף וזהב, ישיג יותר ע"י מציאות חן, והנה השם הוא לפי המעשים והחן הוא מצד החנינה כמ"ש ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני, ונגד זה העושר הוא הקנין שלו ונבחר ממנו השם שהוא קנין עצמי לו, והחן שאינו קנין רק מוצאו בעיני אחר טוב מכסף וזהב שיתנו לו אחרים: