מ"ג משלי יט יד


<< · מ"ג משלי · יט · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְהוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּ֣יִת וָ֭הוֹן נַחֲלַ֣ת אָב֑וֹת
  וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה אִשָּׁ֥ה מַשְׂכָּֽלֶת׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בית והון". הנה אפשר שירש האדם מאבותיו בית שייטב לבו בו והון ועוש' ואמנם שתהיה לו אשה משכלת הנה זה ממה שלא יתכן להיות כי אם מה' כי אין זה תלוי בבחירה מכל וכל אבל צריך שילוה לו עזר אלהי:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נחלת" - ינחל האדם מאבותיו.

"ומה' וגו'" - כי אין הדבר תלוי ביד אבותיו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בית והון נחלת אבות", הבית והון ילכו בנחלה מאבות לבנים, הוא נחל מאביו וינחילנה לבניו אחריו, בתנאי אם "מה'" נזדמן לו "אשה משכלת" שתצליח את בעלה ותנהיג את הבית וההון בהשכל, שאז ישאר נחלה לדורות, כי האשה היא השומרת ההון, והיא המהרסת את הבית באולתה כמ"ש אשת חיל בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנה:

ביאור המילות

"ומה'". הוי"ו וי"ו התנאי:
 

הגאון מווילנה

לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יט יד): "בית והון נחלת אבות" - כי שלושה דברים צריך האדם:
  • דירה,
  • וצרכיו,
  • ואישה;

כמו שנאמר: (דברים טו ח): "די מחסורו אשר יחסר לו", ואמרו ז"ל (כתובות סז:): "-

  • די מחסורו - זה הבית,
  • אשר יחסר - זה צרכו,
  • לו - זה אשה."

ובית וצרכיו יכול אביו להנחילו, ויכול להרבות לו כבוד ביתו והונו, וזה שאמר "בית והון נחלת אבות"; אבל "אשה משכלת" אין ביד אביו להנחילו, אלא "ומה' אשה משכלת".

והעניין:

  • "בית" הוא מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כמו שאמר (משלי כד ג): "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן", שהשמאל הוא הסעד לימין בכל מקום, וכן אמרו (מכות כג:): "כל היושב ולא עבר עבירה, נותנים לו שכר כעושה מצוה".
  • ו "הון" הוא תורה, כמו שנאמר (משלי כד ד): "ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים".

וכתב בזוהר (ספר הזוהר ב יד), שאברהם דרגא דחכמה, יצחק בדרגא דתבונה, ויעקב בדרגא דדעת.

וזהו שנאמר: "בית והון נחלת אבות, ומה' אשה משכלת", כלומר, שיעשה מעשים טובים על-ידי שכל, והוא שישים עיניו בכל דרכיו, וזה שנאמר (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו".

<< · מ"ג משלי · יט · יד · >>