מ"ג משלי יט יד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְהוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּ֣יִת וָ֭הוֹן נַחֲלַ֣ת אָב֑וֹת
וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה אִשָּׁ֥ה מַשְׂכָּֽלֶת׃
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נחלת" - ינחל האדם מאבותיו.
"ומה' וגו'" - כי אין הדבר תלוי ביד אבותיו.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
- דירה,
- וצרכיו,
- ואישה;
כמו שנאמר: (דברים טו ח): "די מחסורו אשר יחסר לו", ואמרו ז"ל (כתובות סז:): "-
- די מחסורו - זה הבית,
- אשר יחסר - זה צרכו,
- לו - זה אשה."
ובית וצרכיו יכול אביו להנחילו, ויכול להרבות לו כבוד ביתו והונו, וזה שאמר "בית והון נחלת אבות"; אבל "אשה משכלת" אין ביד אביו להנחילו, אלא "ומה' אשה משכלת".
והעניין:
- "בית" הוא מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כמו שאמר (משלי כד ג): "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן", שהשמאל הוא הסעד לימין בכל מקום, וכן אמרו (מכות כג:): "כל היושב ולא עבר עבירה, נותנים לו שכר כעושה מצוה".
- ו "הון" הוא תורה, כמו שנאמר (משלי כד ד): "ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים".
וכתב בזוהר (ספר הזוהר ב יד), שאברהם דרגא דחכמה, יצחק בדרגא דתבונה, ויעקב בדרגא דדעת.
וזהו שנאמר: "בית והון נחלת אבות, ומה' אשה משכלת", כלומר, שיעשה מעשים טובים על-ידי שכל, והוא שישים עיניו בכל דרכיו, וזה שנאמר (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו".