פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת [ימות]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֹׁמֵר מִצְוָה שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ בּוֹזֵה דְרָכָיו יומת [יָמוּת].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֹׁמֵ֣ר מִ֭צְוָה שֹׁמֵ֣ר נַפְשׁ֑וֹ
  בּוֹזֵ֖ה דְרָכָ֣יו יומת יָמֽוּת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שומר מצוה שומר נפשו בוזה דרכיו ימות" - שאינו נותן לבו לשקלן

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שומר מצוה". הנה מי שהוא שומר מצו' הש"י בתורתו התמימ' הו' שומר נפשו כי היא מיישר' האיש לתיקון הגוף ולתיקון הנפש ואולם מי שהוא בוזה השם יתעלה ימות מפני פתיות מדותיו וחסרון שכלו אשר הם סבה אל שימות האדם בלא עתו עם שהגיע לו הש"י מהעונש על עברו על מצותיו כמו שנתבאר בעדות מדברי הנביאים:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שומר מצוה שומר נפשו". לפני האדם שני דרכים דרך החיים ודרך המות, וא"י באיזה דרך ילך, כי יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות, וצריך לשמוע מצוה שצוהו באיזה דרך ילך וחי, ואז שומר נפשו, אבל "הבוזה דרכיו" והולך בדרכי לבו ותאותו הבזוים, "ימות" מיתת הנפש:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בוזה דרכיו" - המבזה את הדרכים הראוים אליו ימות בלא עתו.

<< · מ"ג משלי · יט · טז · >>