פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חכמות בנתה ביתה". הנה התבונה בנתה ביתה בחכמות כי השגת החכמות קודמת להשגת הבינה ושם חצבה עמודיה שבעה ר"ל חכמות רבות כי מספר השבעה יאמר על הרבוי כאמרו כי שבע יפול צדיק וקם הנה החכמות שם עמודי הבינה:

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"טבחה טבחה". ואחר זה הכינה מאכל ומשקה לאנשים מחכמות ותבונה:

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שלחה נערותיה". לאיש ואיש ותקרא על כנפי מרומי העיר כדי שישמעו כלם דבריה:

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מי פתי יסור הנה". לקנות מוסר וחכמה ומי חסר שכל ויבא להשלימו:

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכו אכלו בלחמי ושתו ביין מסכתי". והכינותי לכם:

 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עזבו". דרך פתאים "וחיו", ודרכו "בדרך בינה" להגיע אל זה מדרגה אחר מדרגה.

 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


והנה זכר זה החכם לאי זו סבה לא אמרה דברים כי אם לפתי ולסכל, לא ללץ ולרשע: ואמר כי מי שהוא "יוסר האיש הלץ לוקח לו קלון", כי הוא ילעיג על החכם המייסר אותו; ומי שהוא "מוכיח לרשע" לוקח "מומו", כי הרשע יאמר עליו שיש לו המומין שיש לו בעצמו:

 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תוכח לץ פן ישנאך". אך "תוכיח לחכם ויאהבך".

 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תן לחכם ויחכם עוד", דבר חכמה ויחכם עוד בה על מה שתתן לו ממנה, כי מצד חכמתו יוסיף עליו להשלים החקירה בה. או ירצה בזה והוא יותר נכון תן לחכם דבר חכמה כדי שיוסיף קנין במדות החשובות:

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תחלת". החכמה והבינה היא תחלת דעת קדושים כי בבינה יתיישרו לדעת עולם המלאכים וזהו פריה.

 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


אמרה הבינה הנה כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים וזה יהיה לשתי סבות האחת כי בהם יתיש' אל המדות החשובות אשר שומרות האדם מרעות הרבה והשנית כי מפני דבקות ההשגחה האלהית באדם מצד הבינה ישמר מהרבה רעות וזה יהיה סבה שיוסיף על ימיו הנה:

 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא". ר"ל שהתועלת הוא לך וכן אם לצת לבדך תשא הנזק:

 

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשת כסילות". מגבהת קולה ואשת הפתיות ובל ידעה מה תאמר לפתות האנשים שימשכו אליה והנה קרא אשת כסילות גוף הכסיל אשר יבקש שלוה ולזה נמנע שכלו מהשתדל בחכמה ובזה ירצה בפתיות גוף הפתי כי השכל לא יפותה כי אם לטוב או ירצה בזה שאשת הכסילות מגבהת קולה ואשת הפתיות ובל ידעה מה תאמר לפתותם כי אין לה שום השתכלות וערמה:

 

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישבה לפתח ביתה על כסא מרומי קרת". העיר כי לסכלותם תחשב חסרונה לשלימות:

 

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לקרא". ושם קרת לעוברי דרך המישרי' אורחותם בדרכי העיון:

 

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מי". בכם פתי יסור הנה וחסר שכל:

"ואמרה לו". שיתחבר עמה ולא יטריח עצמו בעיון אשר הוא מזון השכל,

 

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


כי יותר טוב יערב לאדם שיזון במזון האחרים,וזה כי "מים גנובים ימתקו", המים הגנובים ימתקו יותר, והלחם שיגנוב האדם מאחר, שצריך לאכלו בסתר, הוא יותר ערב לו ויותר מתוק מהלחם שיקח מביתו. וכן תאמר זאת האשה כי הוא ערב יותר לשכל שיתענג בתענוגי הגוף ויניח קנין החכמה:

 

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ולא ידע". מי שהוא נפתה לדבריה כי מתים שם ר"ל בביתה וקרואיה ירדו במעמקי הקבר והמות כי לא יקנה עמה קנין החיים. זה ביאור דברי זה החלק שהגבלנו ביאורו מזה הספר בזה המקום.==== ואולם התועלות המגיעות ממנו הנה הם ה' ====התועלת הא' הוא להודיע שלא יספיק לאדם היותו יודע התורה אך יצטרך לו עם זה שיעשה את כל דברי התורה כמו שצוה הש"י ולזה אמר קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך. הב' הוא להודיע מה שיקרה מהרע למי שימשך אחר התאוות ולזה אמר הולך אחריה פתאום כשור אל טבח יובא רבים חללים הפילה דרכי שאול ביתה. הג' הוא להודיע מהות החכמה והתבונה וקצת משיגיהם ותועלתם. הד' הוא להודיע שלא יועיל התוכחה ללץ ולרשע כי אינם מקבלים מוסר אך יועיל לחכם ולצדיק. הה' הוא להודיע מה שיקרה מהרע מפני הכסילות והפתיות: