מצודות על משלי ב
<< · מצודות על משלי · ב · >>
פסוק א
מצודת דוד
"בני" - אמר שלמה במקום ה': לבן תחשב לי אם תקח אמרי בלבך .
"תצפון" - לשומרם מן השכחה.פסוק ב
מצודת דוד
"להקשיב" - ר"ל: אמרי המה להקשיב אזנך לחכמה ולהטות לבך לתבונה.פסוק ג
מצודת דוד
"כי אם" - כאשר תקרא לבינה להתקרב אליה.פסוק ד
מצודת דוד
"ככסף" - כהמבקש את הכסף.
מצודת ציון
"וכמטמנים" - אוצרות הטמונים בארץ.פסוק ה
מצודת דוד
"ודעת אלהים" - הם רזי התורה.פסוק ו
מצודת דוד
"יתן חכמה" - יתן לך חכמה מפיו, ר"ל: יגלה לך מסתרי החכמה, כאילו מפיו יאמר לך.פסוק ז
מצודת דוד
"יצפון" - ה' הסתיר רזי התורה, ושומרם לתתם לישרים בלבותם; ומגן הוא להולכי תום דרך, להצילם ממכשול.
מצודת ציון
"תושיה" - התורה נקראת תושיה, מלשון יש, כי ישנה לעולם, ולא תחשוב לאין כשאר הדברים שבעולם.
ורז"ל אמרו: ע"ש שמתשת גוף האדם הלומדה.פסוק ח
מצודת דוד
"לנצור" - להשכילו לשמור ארחות משפט, כי הוא ישמור דרך חסידיו לבל יטו מדרך האמיתי.פסוק ט
מצודת דוד
"אז" - ר"ל: כאשר תחפש אחר החכמה, ובעבור זה ישכילך ה', אז תבין וגו' -
"כל מעגל טוב" - תבין מהו המעגל היותר טוב.
מצודת ציון
"מעגל" - שביל ודרך, כמו (תהלים קמ): "רשת ליד מעגל".פסוק י
מצודת דוד
"כי תבוא" - כאשר תבא החכמה בלבך והדעת תהיה נעים לנפשך להתאוות לה בחשק נפלא.
מצודת ציון
"ינעם" - ענין מתיקות ועריבות.פסוק יא
מצודת דוד
"מזמה" - אז מחשבת החכמה תשמור עליך.פסוק יב
מצודת דוד
"מדרך רע" - היא דרך מינות.
"מאיש" - מפתויי איש המדבר תהפוכות, ר"ל: המהפך דברי התורה אחר דעתו המשובשת.פסוק יג
מצודת דוד
"העוזבים" - ר"ל העוזבים דרך האמיתי, להעמיד על דרכי מינות.פסוק יד
מצודת דוד
"השמחים" - כאשר יעשו הרע, ישמחו, ולא ידאגו כדרך המאמין בהשגחה ושכר ועונש, שאף אם בא לידו דבר עבירה בהסתת היצר הרע, מלא הוא מדאגה מאימת הדין.
"בתהפוכות" - בעת ימצאו מקום להפוך הכוונה אחר רוע מחשבתם.פסוק טו
מצודת דוד
"ארחותיהם עקשים" - ר"ל: אין חברה ישרה בכל דרכי למודם.
מצודת ציון
"עקשים" - עקומים.
"ונלוזים" - נוטים מדרך הישר, וכן "ונלוז דרכיו בוזהו".פסוק טז
מצודת דוד
"להצילך" - מוסב למעלה, לומר: החכמה תשמור עליך להצילך מאשה זרה, היא אשת איש, שהיא זרה לך .
"מנכריה" - מהאשה הנכריה ההיא, אשר מחלקת אמריה בפתוי והסתה.פסוק יז
מצודת דוד
"אלוף נעוריה" - בעל נעוריה.
"ואת ברית" - כי גם הנשים נכנסו בברית ה', לקיים מצות ה' ולא תמעול מעל באישה.
מצודת ציון
"אלוף" - שר, כמו (תהלים נה): "אלופי ומיודעי", ור"ל: הבעל.פסוק יח
מצודת דוד
"כי שחה" - בית הזונה הוא מקום מדרון, לרדת בה אל המיתה.
"מעגלותיה" - ההולכים אל ביתה הולכים המה אל מקום הרפאים, הם המתים שנרפו ונחלשו וכוחם תש; ורוצה לומר: הבא אל ביתה יוכשל בה ויאבד נפשו.
מצודת ציון
"שחה" - ענין כפיפה והשפלה, כמו (ישעיהו ה): "וישח אדם".פסוק יט
מצודת דוד
"כל באיה" - כל הבאים אליה לא ישובון מדרכם הרע, כי קשה מאד לפרוש ממנה; ולא ישיגו עוד מעתה ארחות חיים.
ונאמר אף למשל על דרכי המינות, כי קשה מאוד לפרוש ממנה אחר שהורגל בה.פסוק כ
מצודת דוד
"למען תלך" - מוסב למעלה, לומר: החכמה תשמור עליך מזה, למען תלך בדרך טובים אשר ימנעו ללכת בדרך הזה;
"וארחות וגו'" - וכפל הדבר במילים שונות.פסוק כא
מצודת דוד
"ישכנו ארץ" - יהיו שוכנים בארצם עד עולם.
"יותרו בה" - בעת יגרשו ממנה הרשעים, אז המה ישארו בה.