מפרשי רש"י על שמות כא ל
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"א • פסוק ל' | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כו • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִם־כֹּ֖פֶר יוּשַׁ֣ת עָלָ֑יו וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשׁ֔וֹ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יוּשַׁ֖ת עָלָֽיו׃
רש"י
"אם כופר יושת עליו" - אם זה אינו תלוי והרי הוא כמו אם כסף תלוה לשון אשר זה משפטו שישיתו עליו ב"ד כופר
"ונתן פדיון נפשו" - דמי ניזק דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר דמי מזיק (ב"ק כז)
רש"י מנוקד ומעוצב
אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו – "אִם" זֶה אֵינוֹ תָלוּי, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ (לעיל כב,כד): "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה", לְשׁוֹן "אֲשֶׁר", זֶה מִשְׁפָּטוֹ שֶׁיָּשִׁיתוּ עָלָיו בֵּית דִּין כּוֹפֶר.
וְנָתַן פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ – דְּמֵי נִזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: דְּמֵי מַזִּיק (בבא קמא מ' ע"א).
מפרשי רש"י
[סט] אם זה אינו תלוי בו. ולעיל בסוף פרשת יתרו (כ, כב) פירש (רש"י) כי שלשה הם שאינם תלוים, וכאן הוסיף "אם" זה (קושית הרא"ם), מפני שהשלשה הנזכרים למעלה הם תחלת ענין, וצריך לפרש אותם בלשון 'כאשר' (רש"י שם), אבל "אם כופר יושת עליו" אף על גב שהוא ודאי, מתפרש שפיר דקאי למעלה (פסוק כט) "השור יסקל וגם בעליו יומת", ואמר זהו משפטו שישיתו עליו כופר נפשו. ואין צריך לפרש בלשון 'כאשר' רק בלשון 'אשר', כי לשון "אם" משמש בלשון 'אשר', אבל כל הני שלשה משמשים בלשון 'כאשר', ולא הוו רק שלשה:
[ע] דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר. במכילתא, והניח תלמוד שלנו דפליג רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא ורבנן בהא מילתא בפרק שור שנגח (בבא קמא דף מ.), ונראה לי דפשטיה דקרא משמע 'דמי מזיק', שנותן פדיון נפשו, שהמזיק חייב מיתה, כדכתיב (ר' פסוק ל) "ובעל השור יומת", והלכה כרבי עקיבא מחבירו (עירובין דף מו:), ורבי עקיבא סבירא ליה 'דמי מזיק'. אבל פלוגתא דרבי ישמעאל בן ברוקא ורבנן סבירא להו רבנן, דהלכה כמותם, דמי זינק, וזה אינו כפי פשט הכתוב, לכך מייתי המכילתא להעמיד פשט הכתוב לפי ההלכה. וזהו דרכו של רש"י, כיון שהפשט מסייע למכלתא, לכך מייתא המכילתא: