מ"ג שמות כא ל



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־כֹּ֖פֶר יוּשַׁ֣ת עָלָ֑יו וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשׁ֔וֹ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יוּשַׁ֖ת עָלָֽיו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִם מָמוֹן יְשַׁוּוֹן עֲלוֹהִי וְיִתֵּין פּוּרְקַן נַפְשֵׁיהּ כְּכֹל דִּישַׁוּוֹן עֲלוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
בְּרַם אִין קְנָסָא דְמָמוֹנָא יִתְשַׁוֵּי עֲלוֹי וְיִתֵּן פּוּרְקַן נַפְשֵׁיהּ כְּכָל מַה דִּישַׁווּן עֲלוֹי סַנְהֶדְרִין דְּיִשְרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם כופר יושת עליו" - אם זה אינו תלוי והרי הוא כמו אם כסף תלוה לשון אשר זה משפטו שישיתו עליו ב"ד כופר

"ונתן פדיון נפשו" - דמי ניזק דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר דמי מזיק (ב"ק כז)

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו – "אִם" זֶה אֵינוֹ תָלוּי, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ (לעיל כב,כד): "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה", לְשׁוֹן "אֲשֶׁר", זֶה מִשְׁפָּטוֹ שֶׁיָּשִׁיתוּ עָלָיו בֵּית דִּין כּוֹפֶר.
וְנָתַן פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ – דְּמֵי נִזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: דְּמֵי מַזִּיק (בבא קמא מ' ע"א).

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם כפר יושת עליו" - בעבור היות הכפר כפרה כענין הקרבנות ואם הוא אינו חפץ בה אין מכריחים אותו לבא לב"ד לחייבו בכך ואפילו אם חייבוהו אין ממשכנין אותו בעבור זה אמר "אם"

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


אם כפר יושת עליו. אין אם זה ספק אלא חובה כמו (שמות כב) אם כסף תלוה, וכל כפר הוא כפרה כענין הקרבנות ואין כופין אותו לבא לב"ד לחייבו בכך ואפילו אם חייבוהו אין ממשכנין אותו.

ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו. מלמד שאם נתן ככל אשר יושת עליו פדיון נפשו הרי הוא נצול שנאמר (איוב לג) פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר, וזה הדין בחייבי מיתה בידי שמים כגון זה שלא הרג אלא היה סבה לשורו שהרג בשלא שמרו יש לו פדיון, אבל ההורג אין לו פדיון שנאמר (ויקרא כז) אך כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם כופר יושת עליו" אם יעידו עדים באופן שיחייבוהו דיינים בכופר:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

פדיון נפשו. נחלקו בפרק ארבעה וחמשה (ב"ק מ') בשל מי שמין אם בשל מזיק אם בשל ניזק. והיה נראה כי להאומר בשל מזיק אם המית שור של ב' בני אדם חייבין לשלם דמי כל אחד מהם כי כולן נתחייבו לשמים. ולהאומר של ניזק אינם חייבין אלא דמי הניזק. וקשה אם כן מאי בעי שם ר' נחמן לר' אחא בר יעקב אם חייבין לתת כופר כל אחד שלם הלא דבר זה מחלוקת התנאים, אלא ודאי דהן אמת להאומר בשל מזיק ודאי שצריך לשלם ב' כופרים מידי דהוה שהמית שור אדם גדול ששוה מאתים לאדם ששוה חמשים שחייב לשלם ולא יגרע אם יחלקו לב' גופים וחייבים לתת דמי כופר שנים, ובעיא דר' נחמן היא אליבא דחכמים שסוברין שמין בשל ניזק, וכן משמע מדברי רמב"ם שפסק פי"א מהלכות נזקי ממון בדין דמי כופר ששמין דמי הנהרג ובשור ב' שותפין פסק (שם פ"י) שחייבין ליתן כופר שלם לכל אחד והבן. וטעם שפסק רמב"ם לחומרא משום דהויא ספק כופר נפש:

ואם קדם גואל הדם והרג את זה קודם שיתן פדיון נפשו נראה לי שנהרג עליו שלא פטר הכתוב אלא הריגת הורג ביד בשוגג מדין יחם לבבו אבל אם שורו הרג אין כאן יחם לבבו כהורג ביד:

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


קט. (אם כופר יושת עליו) ונתן פדיון נפשו נפשו של מומת, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, פדיון נפשו של ממית (וכן מצינו שאין נותנין פדיון מומתים בידי אדם בכל מקום. חייבי מיתות בית דין אין להן פדיון, שנאמר כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת (ויקרא כו). אבל כאן ונתן פדיון נפשו.) רבי ישמעאל אומר, בוא וראה רחמיו של מי שאמר והיה העולם על בשר ודם. שאדם קונה את עצמו בממון מידי שמים שנאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם וגו' (שמות ל). ואומר איש כסף נפשות ערכו (מלכים ב' יב). ואומר כופר נפש איש עשרו (משלי יג). ואומר להן מלכא מלכי ישפר עלך וחטאך בצדקה פרוק (דניאל ד). ואומר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו (איוב לג). ואומר ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר (שם). נמצינו למדים קדשים יש להם פדיון וקדשים אין להם פדיון. (אסורין באכילה) יש להם פדיון (אסורים באכילה) אין להם פדיון. אסורים בהנאה יש להם פדיון (אסורין בהנאה) אין להם פדיון. שדות וכרמים יש (להם פדיון ויש) שיש להן פדיון, ויש שאין להם פדיון. עו”א אין להם פדיון, (תלמוד לומר) אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו ויקר פדיון נפשם (תהלים מט). חביבין ישראל שנתן הקב”ה מצרים תחתיהן כפרה תחת נפשותיהם. שנאמר נתתי כפרך מצרים (ישעיה מג). מפני מה, מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך (שם).

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

פדיון. ב' במסורה הכא ואידך ויקר פדיון נפשם רמז למ"ד כופרא כפרה בשביל שיקרה נפשם בעיני הקב"ה נתן להם כופר לכפרה:

פדיון נפשו. בגימטריה הדמים של מזיק, ובגימטריה הדמים של נזק:

<< · מ"ג שמות · כא · ל · >>