מפרשי רש"י על שמות יב יט
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק י"ב • פסוק י"ט | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כׇּל־אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃
רש"י
"לא ימצא בבתיכם" - מנין לגבולין ת"ל בכל גבולך מה ת"ל בבתיכם מה ביתך ברשותך אף גבולך שברשותך יצא חמצו של נכרי שהוא אצל ישראל ולא קבל עליו אחריות
"כי כל אוכל מחמצת" - לענוש כרת על השאור והלא כבר ענש על החמץ אלא שלא תאמר חמץ שראוי לאכילה ענש עליו שאור שאינו ראוי לאכילה לא יענש עליו (מכילתא) ואם ענש על השאור ולא ענש על החמץ הייתי אומר שאור שהוא מחמץ אחרים ענש עליו חמץ שאינו מחמץ אחרים לא יענש עליו לכך נאמרו שניהם
"בגר ובאזרח הארץ" - לפי שהנס נעשה לישראל הוצרך לרבות את הגרים
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם – מִנַּיִן לִגְבוּלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכָל גְּבֻלֶךָ" (שמות יג,ז). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּבָתֵּיכֶם? מַה בֵּיתְךָ בִּרְשׁוּתְךָ, אַף גְּבוּלְךָ שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ; יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁהוּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְלֹא קִבֵּל עָלָיו אַחְרָיוּת (מכילתא כאן).
כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת – לַעֲנֹשׁ כָּרֵת עַל הַשְּׂאוֹר. וְהַלֹּא כְּבָר עָנַשׁ עַל הֶחָמֵץ? אֶלָּא שֶׁלֹּא תֹּאמַר: חָמֵץ שֶׁרָאוּי לַאֲכִילָה, עָנַשׁ עָלָיו; שְׂאוֹר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, לֹא יַעֲנֹשׁ עָלָיו. וְאִם עָנַשׁ עַל הַשְּׂאוֹר וְלֹא עָנַשׁ עַל הֶחָמֵץ, הָיִיתִי אוֹמֵר: שְׂאוֹר שֶׁהוּא מְחַמֵּץ אֲחֵרִים, עָנַשׁ עָלָיו; חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ מְחַמֵּץ אֲחֵרִים, לֹא יַעֲנֹשׁ עָלָיו. לְכָךְ נֶאֶמְרוּ שְׁנֵיהֶם (ביצה ז' ע"ב).
בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ – לְפִי שֶׁהַנֵּס נַעֲשָׂה לְיִשְׂרָאֵל, הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים (מכילתא כאן).
מפרשי רש"י
[מד] מה ביתך ברשותך. פירוש דקרא (להלן יג, ז) ד"לא יראה לך שאור בכל גבולך" יש לפרש אף על גב דאינו ברשותך "לא יראה לך שאור", ואם יש חמצו של גוי ביד ישראל חייב לבערו, לכך כתב "שאור לא ימצא בבתיכם" שצריך שיהיה החמץ ברשותו כמו הבית דהוא ברשותו של אדם, אבל "לא יראה לך שאור בכל גבולך" אפשר לפרש 'בכל ארצך', ואין צריך לומר דהגבול הוא ברשותו כמו הבית דודאי הוא ברשותו, כך מפרש הרב הברייתא דמכילתא (כאן). אבל אין נראה לפרש כך הברייתא דמכילתא, וכך איתא התם, "בבתיכם" למה נאמר, לפי שנאמר (להלן יג, ז) "בכל גבולך" שומע אני כמשמעו, תלמוד לומר "בבתיכם", מה ביתך רשות אף גבולך רשות, יצא חמצו של ישראל ברשות נכרי אף על פי שהוא יכול לבערו אינו ברשותו, יצא חמצו של נכרי ברשות ישראל אף על פי שהוא ברשותו אינו יכול לבערו. והכי פירושו, דאי לא כתב "בבתיכם" הייתי אומר חמצו של ישראל שהוא ברשותו של גוי חייב לבערו, דכתיב "גבולך" ומשמעותו כל ארצך, אבל השתא דכתיב "בבתיכם" למדנו מזה מה בית ברשותו אף גבולך ברשותך, לאפוקי חמץ של ישראל שאינו ברשותו של ישראל, דקרא דוקא "בבתיכם" קאמר. והא דאמר אחר כך 'יצא חמץ של נכרי והוא ברשות ישראל וכו זה מקרא (להלן יג, ז) ד"לא יראה לך" מפיק, דמשמע שלא יראה לך דבר שהוא ביכולתך לבערו. והשתא פירושו כמו בפרק קמא דפסחים (דף ה:), דילפינן מן "לא יראה לך שאור" 'שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים', והכי נמי בהך ברייתא דמכילתא. אבל לא יליף מן "בבתיכם" שמותר חמץ של גוי בביתו של ישראל כמו שסובר רש"י, דהא בהך ברייתא קאמר 'אף על גב דהוא ברשותו אי אתה יכול לבערו', אם כן חמץ של נכרי בביתו של ישראל 'ברשותו' של ישראל מקרי, ומאחר שברשותו של ישראל מקרי איך נמעט אותו מן 'ביתך - מה ביתך ברשותך', אלא מן "לא יראה לך" ממעטינן כמו בגמרא. ורש"י חשב למעט זה מן "ביתך", והשיגו הרמב"ן בזה כמו שנתבאר, ואין לפרש הברייתא כמו שמפרש רש"י:
[מה] לענוש על אכילת שאור. דלשון "מחמצת" משמע המחמץ אחר: