מפרשי רש"י על שמות יב ג
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק י"ב • פסוק ג' |
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
רש"י
"דברו אל כל עדת" - (מכילתא) וכי אהרן מדבר והלא כבר נא' אתה תדבר אלא חולקין כבוד זה לזה ואומרים זה לזה למדני והדבור יוצא מבין שניהם כאלו שניהם מדברים
"אל כל עדת ישראל וגו' בעשור לחדש" - (מכילתא) דברו היום בראש חודש שיקחוהו בעשור לחודש
"הזה" - פסח מצרים מקחו בעשור ולא פסח דורות (פסחים צו)
"שה לבית אבות" - (שם) למשפחה אחת הרי שהיו מרובין יכול שה אחד לכולן ת"ל שה לבית
רש"י מנוקד ומעוצב
דַּבְּרוּ אֶל כׇּל עֲדַת – וְכִי אַהֲרֹן מְדַבֵּר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "אַתָּה תְּדַבֵּר" (שמות ז,ב)! אֶלָּא חוֹלְקִין כָּבוֹד זֶה לָזֶה וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה: "לַמְּדֵנִי", וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים (מכילתא כאן).
דַּבְּרוּ אֶל כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ – דַּבְּרוּ הַיּוֹם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁיִּקָּחוּהוּ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ (מכילתא כאן).
הַזֶּה – פֶּסַח מִצְרַיִם מִקָּחוֹ בֶּעָשׂוֹר, וְלֹא פֶּסַח דּוֹרוֹת (פסחים צ"ו ע"א).
שֶׂה לְבֵית אָבוֹת – לְמִשְׁפָּחָה אַחַת. הֲרֵי שֶׁהָיוּ מְרֻבִּין, יָכוֹל שֶׂה אֶחָד לְכֻלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "שֶׂה לַבָּיִת" (ראו מכילתא כאן).
מפרשי רש"י
[ד] והלא נאמר אתה תדבר. דאין לומר דדוקא אצל פרעה (לעיל ז, ב) שייך "אתה תדבר" אבל בישראל אהרן גם כן מדבר (קושית הרא"ם), דקל וחומר דהרי גבי פרעה סברא הוא שידבר אהרן בלבד, שהרי משה אמר "איך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים" (לעיל ו, יב), ובודאי אל פרעה דהוא מלך הוא יותר מניעה ערל שפתים משהוא אל ישראל, ואפילו הכי כיון דמשה בלבד שמע מפי הגבורה יש לו לדבר פעם אחת כמו שאמרנו למעלה (פ"ז אות ב), כל שכן שלא ידבר אהרן כי אם משה בלבד אל ישראל, דהרי משה בלבד שמע מפי הגבורה. והא דכתיב (ר' פסוק א) "וידבר אל משה ואל אהרן", פירוש שיאמר לאהרן. ואין לומר דהך "דברו" דקאמר רוצה לומר משה ידבר פעם אחת ואהרן ימליצנו באזני העם, דזה לא נקרא "דברו", דמשמע שניהם שוים בדבור:
[ה] דברו היום בראש חודש וכו'. במכילתא מפיק ליה מדכתיב "החדש הזה לכם דברו" רוצה לומר בראש חודש "דברו". ונראה דפירושו דאי רוצה לומר שידברו איזה ימים בחודש או בעשר בחדש הוי ליה למכתב 'תדברו' בתי"ו האיתן, שהוא לשון עתיד, אבל "דברו" הוא ציווי מיד, כי הציווי משמע מיד. והתוספות בפרק קמא דפסחים (דף ו:) לא פרשו כך, עיין שם:
[ו] ועוד יש בו מדרש וכו'. דאם לא כן לכתוב 'ואם מעט הבית' מאי "ואם ימעט" ביו"ד, אלא פירושו ואם רוצים להתמעט, ולפיכך מדבר בלשון עתיד:
[ז] לפי אכלו הראוי לאכילה כו'. אבל אין פירושו מה שראוי לאכילה לכל אחד ואחד, שהרי הפסח נאכל על השובע:
[ח] תכוסו תתמנון. לא שיהא מונין אחרים, אלא 'תתמנון' עצמם: