מפרשי רש"י על שמות יב מו
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק י"ב • פסוק מ"ו |
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵאָכֵ֔ל לֹא־תוֹצִ֧יא מִן־הַבַּ֛יִת מִן־הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֽוֹ׃
רש"י
"בבית אחד יאכל" - (מכילתא) בחבורה אחת שלא יעשו הנמנין עליו שתי חבורות ויחלקוהו אתה אומר בחבורה אחת או אינו אלא בבית אחד כמשמעו וללמד שאם התחילו והיו אוכלים בחצר וירדו גשמים שלא יכנסו לבית ת"ל על הבתים אשר יאכלו אותו בהם מכאן שהאוכל אוכל בשני מקומות
"לא תוציא מן הבית" - מן החבורה
"ועצם לא תשברו בו" - הראוי לאכילה כגון שיש עליו כזית בשר יש בו משום שבירת עצם אין עליו כזית בשר או מוח אין בו משום שבירת עצם
רש"י מנוקד ומעוצב
בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל – בַּחֲבוּרָה אַחַת (אונקלוס), שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ הַנִּמְנִין עָלָיו שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת וְיַחְלְקוּהוּ. אַתָּה אוֹמֵר בַּחֲבוּרָה אַחַת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַיִת אֶחָד כְּמַשְׁמָעוֹ, וּלְלַמֵּד שֶׁאִם הִתְחִילוּ וְהָיוּ אוֹכְלִים בֶּחָצֵר וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַבַּיִת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם" (שמות יב,ז); מִכָּאן שֶׁהָאוֹכֵל אוֹכֵל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת (מכילתא כאן).
לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת – מִן הַחֲבוּרָה (שם).
וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ – הָרָאוּי לַאֲכִילָה, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם; אֵין עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר אוֹ מוֹחַ, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם (שם; פסחים פ"ד ע"ב).
מפרשי רש"י
[עו] תלמוד לומר על הבתים אשר יאכלו וכו'. כרבי שמעון דסבירא ליה כך. ואיפכא ליכא למימר "על הבתים אשר יאכלו" (פסוק ז) אתא לב' (בתים) [חבורות] דמותר, אבל "בבית אחד" רוצה לומר בבית אחד ממש, דרבי שמעון סבירא ליה יש אם למקרא, וקרינן "בבית אחד יאכל", ואפסח קאי, דצריך שיאכל אותו בחבורה אחת. דאם היה פירושו שלא יאכל אותו בשני מקומות אבל בשני חבורות לעולם מותר, (ש) אם כן צריך לקרות "בבית אחד יאכל" בחולם, שלא יאכל במקום זה וילך לאכול אחר כך במקום אחר, ומדקרינן יאכל, היו"ד בצירי, פירושו שהפסח יהיה נאכל בחבורה אחת, ובזה שייך יאכל היו"ד בצירי, דקאי על ב' בני אדם דלא יחלקו הפסח, ולא שייך בזה יאכל בחולם, דהוי קאי על האוכל, והוא אחד:
[עז] הראוי לאכילה. דכתיב "ועצם לא תשברו בו", וקאי אקרא שלפניו, דכתיב "בבית אחד יאכל", ועליו אומר - באותו שהוא ראוי לאכילה - "ועצם לא תשברו בו" (כ"ה ברא"ם):