מפרשי רש"י על שמות יב יא
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק י"ב • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְכָ֘כָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מׇתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃
רש"י
"מתניכם חגורים" - מזומנים לדרך
"בחפזון" - לשון בהלה ומהירות כמו (ש"א כג) ויהי דוד נחפז ללכת (מלכים ב ז) אשר השליכו ארם בחפזם
"פסח הוא לה'" - הקרבן הוא קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה שהקב"ה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי וישראל אמצעי נמלט ואתם עשו כל עבודותיו לש"ש (ד"א) דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח וגם פסק"א ל' פסיעה
רש"י מנוקד ומעוצב
מָתְנֵיכֶם חֲגוּרִים – מְזֻמָּנִים לַדֶּרֶךְ.
בְּחִפָּזוֹן – לְשׁוֹן בֶּהָלָה וּמְהִירוּת, כְּמוֹ "וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת" (שמ"א כג,כו), "אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲרָם בְּחָפְזָם" (מל"ב ז,טו).
פֶּסַח הוּא לַה' – הַקָּרְבָּן הוּא קָרוּי פֶּסַח, עַל שֵׁם הַדִּלּוּג וְהַפְּסִיחָה [שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין בָּתֵּי מִצְרַיִם, וְקוֹפֵץ מִמִּצְרִי לְמִצְרִי וְיִשְׂרָאֵל אֶמְצָעִי נִמְלַט]. וְאַתֶּם עֲשׂוּ כָּל עֲבוֹדוֹתָיו [לְשֵׁם שָׁמַיִם] (מכילתא כאן) דֶּרֶךְ דִּלּוּג וּקְפִיצָה, זֵכֶר לִשְׁמוֹ שֶׁקָּרוּי פֶּסַח, וְגַם פשק"א [paske = פסח[1]] לְשׁוֹן פְּסִיעָה.
מפרשי רש"י
[כא] ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים. כלומר "פסח הוא לה'" תרי מילי, כי שם "פסח" רוצה לומר הקרבן נקרא "פסח" על שם הדלוג והקפיצה, וצריך שיהיה כל עבודות שלו לשם שמים, וזה "לה'":
[כב] דבר אחר דרך דילוג וקפיצה. כלומר פירוש "פסח לה'" דרך דילוג וקפיצה תעשו עבודתו "לה'", זכר לשמו שקרוי פסח על שם דילוג. ולפי זה הוא דבר אחד - (ו) קפיצת פסח הוא לה', רוצה לומר דרך דילוג תעשו עבודתו לה':
- ^ אפשר גם לקרוא פשקֿ"א pasche, אך גברה בצרפתית הצורה paske, או בכתב המקובל pasque, בגלל השפעות צדדיות. רש"י רומז כפי הנראה לפועל הצרפתי passer ("לעבור") או לשם passage ("מעבר"), שמשמעותם תואמת את הסברו האטימולוגי, כמו "פסח" ו"פסע" בעברית.