פתיחת התפריט הראשי

מכילתא על שמות כא לז


קכז. כי יגנוב איש וגו' אף הטובח והמוכר היו בכלל שנאמר אם ימצא הגנב ישלם שנים. והרי הכתוב מוציאו מכללו להחמיר עליו לשלם תשלומי ד' וה'. לכך נאמרה פרשה זו.

שור או שה לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו.

קכח. וטבחו אין לי אלא טובח, מוכר מנין- תלמוד לומר או מכרו (עד שלא יאמר, יש לי בדין. אם הטובח חייב, מוכר לא יהא חיב. אם אמרת כן, ענשת מן הדין לכך נאמר או מכרו ללמדך שאין עונשין מן הדין)

ד"א הקיש טובח למוכר ומוכר לטובח. מה מכירה חוץ לרשותו, אף טביחה חוץ לרשותו. מה מכירה מותרת באכילה, אף טביחה מותרת באכילה. מה מכירה מותרת בהנאה אף טביחה מותרת בהנאה.מה טביחה שאינה יכולה לחזור, אף מכירה שאינה יכולה לחזור. מה טביחה כולה אף מכירה כולה.

קכט. דבר אחר כי יגנב איש . אף מוקדשין היו בכלל שאם גנבן ושחטן בחוץ משלם תשלומי ארבעה וחמשה. (והרי הכתוב מוציאן מכללן להחמיר עליהם לזוקקן להכרת. יכול שיהו חייבין בתשלומין הקלים). והדין נותן, אם חיבין על כרת החמור, לא יהו חייבין בתשלומין הקלים. תלמוד לומר זה הדבר אשר צוה ה '(ויקרא ח) (מכלל כרת) [לכרת] יצאו ולא יצאו מכלל (תשלומין) [לתשלומין].

קל. חמשה בקר ישלם. ארבעה והוא. וארבע צאן שלשה והוא. אמר רבי מאיר בוא וראה כמה חביבה מלאכה לפני מי שאמר והיה העולם. שור שיש לו מלאכה משלם חמשה, שה שאין לו מלאכה משלם ארבעה. רבן יוחנן בן זכאי אומר הקב"ה חס על כבודה של בריות. שור לפי שהוא הולך ברגליו משלם חמשה, שה לפי שהוא טוענו על כתפו משלם ארבעה

קלא. רבי עקיבא אומר , תחת השור תחת השה להוציא את החיה. שהיה בדין, הואיל והבהמה חייב בתשלומין, והחיה חייב בתשלומין. אם למדת על בהמה שהוא משלם ארבעה וחמשה, אף החיה ישלם ארבעה וחמשה. לא, אם אמרת בבהמה לפי שהיא קרבה על גבי מזבח, תאמר בחיה שאינה קרבה לגבי מזבח, לפיכך אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה. והרי בעלת מום תוכיח, שאינה קרבה וחייבין עליה תשלומין. והיא תוכיח על החיה שאף על פי שאינה קרבה ישלם ארבעה וחמשה. לא, אם אמרת בבעלת מום (שמין) במינה קרבה על גבי מזבח, תאמר בחיה שאין (מין) במינה קרב על גבי המזבח. (הא מה) תלמוד לומר תחת שור תחת שה, להוציא חיה.


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כא לז - פירוש מלבי"ם על המכילתא.



קיצור דרך: mdrjhlka-jm-21-37