מכילתא על שמות כא יד
<< | מכילתא על שמות • פרק כ"א • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְכִֽי־יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ לְהׇרְג֣וֹ בְעׇרְמָ֑ה מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת׃
נח. וכי יזיד איש למה נאמר פרשה זו. לפי שהוא אומר ואיש כי יכה.כל נפש אדם וגו' יכול (אף) [בין] המזיד והשוגג (ואחרים), והמרפא שהמית והמכה ברשות בית דין והרודה בבנו ובתלמידו במשמע. תלמוד לומר וכי יזיד ([להוציא את השוגג ]).
איש להוציא את הקטן. איש להביא את האחרים. רעהו להביא את הקטן. רעהו להוציא את אחרים.
איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה היינו מוזהרים על שפיכות דמים, לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו. באמת אמרו פטור מדיני בשר ודם ודינן מסיר לשמים.
(להרגו בערמה) להוציא חרש שוטה. (וקטן שאינן מערימין ).
להרגו בערמה להוציא מרפא שהמית והמכה ברשות בית דין והרודה בבנו ובתלמידו. ואף על פי שהן מזידין אינן מערימין
נט. מעם מזבחי וגו ' (מגיד שמבטלים העבודה מידו ויוצא ליהרג .
ס. מעם מזבחי תקחנו ) בא הכתוב ללמדך על רציחה שתדחה את העבודה. שהיה בדין, ומה אם שבת שעבודה דוחתה , אין רציחה דוחתה . עבודה שהיא דוחה את השבת, אינו דין שלא תהא רציחה דוחתה . תלמוד לומר מעם מזבחי תקחנו למות, בא הכתוב ללמד על רציחה שתדחה את העבודה ((אינו [ותהא רציחה]) דוחה את השבת. שהיה בדין, ומה אם עבודה שהיא דוחה את השבת הרי רציחה דוחתה , שבת שעבודה דוחתה , דין הוא שתהא רציחה דוחתה . לא, אם אמרת בעבודה שקבורת מת מצוה דוחתה , לפיכך רציחה דוחתה . תאמר בשבת שאין קבורת מת מצוה דוחתה , לפיכך לא תהא רציחה דוחתה .
אמר תלמיד אחד מתלמידי ר' ישמעאל, הרי הוא אומר לא תבערו אש וגו' (שם לה) שרפה היתה בכלל ויצאת ללמד. מה שרפה מיוחדת שהיא אחת ממיתות בבית דין אינה דוחה את השבת, אף כל שאר מיתות ב"ד לא ידחו את השבת. (ותהא קבורת מת מצוה דוחה את השבת. והדין נותן, ומה אם עבודה שהיא דוחה שבת קבורת מצוה דוחתה , שבת שעבודה דוחתה דין הוא שתהא קבורת מצוה דוחתה ). לא, אם אמרת בעבודה שרציחה דוחתה לפיכך קבורת מצוה דוחתה , תאמר בשבת שאין רציחה דוחתה לפיכך לא תהא קבורת מצוה דוחתה . (לכך נאמר) לא תלין נבלתו על העץ וגו' (דברים כא ) בו ביום שנהרג בו ביום יקבר. רציחה דוחה את העבודה (ואין פקוח) נפש דוחה את העבודה. (שהיה בדין,) [ודין הוא] ומה אם שבת שאין רציחה דוחתה פקוח נפש דוחתה , עבודה שרציחה דוחתה אינו דין שיהא פקוח נפש דוחה את העבודה. (ר' שמעון בן מנסיא אומר, ויהא פקוח נפש דוחה את השבת. והדין נותן, אם רציחה דוחה את העבודה שהיא דוחה את השבת [ וכו ']).
מעם מזבחי תקחנו למות למות ולא לדון ולא ללקות ולא לגלות.
מעם מזבחי תקחנו למות נמצינו למדין שסנהדרין בצד המזבח (אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח (מלכים א') וגו').
ראו גם: התורה והמצוה על שמות כא יד - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · כא · יד · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-21-14