מכילתא על שמות כא טו


סא. ומכה אביו ואמו מות יומת למה נאמר. לפי שהוא אומר עין תחת עין וגו' (ויקרא כב ) והרי הכתוב מוציאו מכללו להחמיר עליו שיהא במיתה לכך נאמר פרשה זו.

ומכה אביו ואמו אין לי אלא אביו ואמו. אביו שלא אמו, אמו שלא אביו מנין. הרי אתה דן, הואיל והמכה חייב והמקלל חייב. מה המקלל אחד אחד בפני עצמו, אף המכה אחד אחד בפני עצמו. לא, אם אמרת במקלל שהוא חייב על המתים כחיים לפיכך הוא חייב על כל אחד ואחד בפני עצמו, תאמר במכה שאינו חייב על המתים כחיים, לפיכך אינו חייב אביו ואמו אלא ( [ומכה אדם יומת] אפי' אחד מהן על כל אחד ואחד בפני עצמי (שאין) תלמוד לומר) ומכה, דברי רבי יאשיה . רבי יונתן אומר, משמע שניהם כאחת, ומשמע אחד ואחד בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתוב (אחד) [יחדו]. רבי יצחק אומר, וכי לא באת אמו אלא להחמיר או להקל עליו, לא מפני שהוחמר בו הוקל בו. תלמוד לומר ומכה אביו ואמו.

ומכה אביו ואמו מכה שיש בה חבורה. אתה אומר מכה שיש בה חבורה, או אינו אלא מכה שאין עליה חבורה. אמרת, ומה אם מדת נזיקין מרובה אינו חייב עד שיעשה בה חבורה, מדת עונשין מעוטה לא יהיה חייב עד שיעשה בהם חבורה. הא מה תלמוד לומר ומכה אביו ואמו, מכה שיש בה חבורה.

מות יומת בחנק. אתה אומר בחנק, או אינו אלא באחת מכל המיתות האמורות בתורה. אמרת זו (מדה) [מיתה] בתורה (כל) [וכל] מיתה האמורה [בתורה] אין אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל, דברי ר' יאשיה . ר' יונתן אומר, לא מפני שהיא קלה אלא מפני שנאמרה סתם. וכל מיתה האמורה סתם הרי זו בחנק. ר' אומר, (במיתה שנאמרה בידי שמים) מה מיתה שנאמרה בידי שמים מיתה שאין בה רושם, אף מיתה שנאמרה (כאן) מיתה שאין בה רושם. מכאן אמרו (סנהדרין פ"ז מ"ב) מצות חנק היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין קשין ברכין וכורך על צוארו . זה מושך להלן וזה מושך להלן, עד שנפשו יוצאה זה סדר חנק. עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר ארבעים יכנו לא יוסיף (דברים כה). והרי דברים ק"ו, ומה מי שהוא מצווה להכות הרי הוא מוזהר שלא להכות, מי שהוא מצווה שלא להכות דין הוא שיהא מוזהר שלא להכות.


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כא טו - פירוש מלבי"ם על המכילתא.



קיצור דרך: mdrjhlka-jm-21-15