פתיחת התפריט הראשי

מכילתא על שמות כא ד


כד. אם אדוניו יתן לו אשה רשות. אתה אומר רשות, או אינו אלא חובה. כשהוא אומר, אם בגפו יבא בגפו יצא, רשות ולא חובה, דברי רבי ישמעאל. (רבי עקיבא אומר) אם אדוניו יתן לו ( אשה ), המיוחדת לו שלא תהא כשפחת הפקר.

(אם אדוניו יתן לו) אשה , בכנענית הכתוב מדבר. או אינו אלא בעברית. כשהוא אומר, האשה וילדיה תהיה לאדוניה, הא בכנענית הכתוב מדבר.

כה. וילדה לו בנים [או בנות] אין לי אלא בנים ובנות, טומטום ואנדרוגינוס מנין –תלמוד לומר האשה וילדיה תהיה לאדוניה, מכל מקום. רבי נתן אומר, אין תלמוד לומר אלא ( האשה וילדיה) וילדה לו, להביא את הרב שבא על שפחתו שילדיה עבדים.

כו. האשה וילדיה (מה תלמוד לומר)- מגיד שילדיה כמוה. אין לי אלא שפחה שילדיה כמוה, נכרית מנין- היה רבי ישמעאל אומר (קל וחומר). מה שפחה כנענית שאין לה קידושין מכל אדם ילדיה כמוה, אף כל שאין לה קידושין מכל אדם ילדיה כמוה, ואי זה -זה ולד נכרית.

כז. והוא יצא בגפו שאינה, צריכה ממנו גט. אין לי אלא אמה שאינה צריכה גט מן ((העבד) [בן) ישראל]) ישראלית מן העבד מנין- תלמוד לומר מהם תקנו עבד ואמה, הקיש עבד לאמה (ואמה לעבד). מה אמה אינה צריכה גט, אף בת ישראל אינה צריכה מן העבד גט.

ד"א והוא יצא בגפו, למה נאמר- לפי שהוא אומר, שש שנים יעבוד, אין לי אלא עובד שש שנוהג בו מנהג האמור בפרשה, נרצע מנין- תלמוד לומר (שש שנים יעבוד) [והוא יצא בגפו], להביא את הנרצע. ר' יצחק אומר אינו צריך. ומה העובד שש שמיעט הכתוב יציאתו, הרי הוא נוהג בו מנהג האמור בפרשה, נרצע שריבה הכתוב יציאתו אינו דין שינהוג בו מנהג האמור בפרשה


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כא ד - פירוש מלבי"ם על המכילתא.



קיצור דרך: mdrjhlka-jm-21-04