מכילתא על שמות כא ב


יב. כי תקנה עבד עברי בנמכר בבית דין הכתוב מדבר שהוא עובדו ועובד הבן, או אינו מדבר אלא במוכר עצמו כשהוא אומר כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך, (ויקרא כה) הרי מוכר עצמו אמור, הא מה תלמוד לומר כי תקנה עבד עברי -בנמכר בבית דין על גנבתו הכתוב מדבר שיהא עובדו ועובד את הבן.

יג. כי תקנה עבד עברי בבן ישראל הכתוב מדבר, או אינו אלא בעבדו של עברי, ומה אני מקיים והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם וגו'- בנלקח מן הנכרי, אבל בנלקח מישראל שומע אני שיהא עובד שש ויוצא בשביעית תלמוד לומר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגו' (דברים טז ). שאין תלמוד לומר העברי שהרי כבר נאמר אחיך, ומה תלמוד לומר העברי -מופנה להקיש ולדון ממנו גזירה שוה . נאמר כאן עברי ונאמר להלן עברי, מה עברי האמור להלן בבן ישראל הכתוב מדבר, אף עבד עברי האמור כאן בבן ישראל הכתוב מדבר. (ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו (וגו') (שמות ז) [ואומר] לאברם העברי.

יד. עבד יכול תקראנו עבד לשום בזיון- תלמוד לומר כי תקנה עבד עברי התורה קראתו עבד בעל כרחה.

טו. (כי תקנה עבד עברי למה נאמר-) להביא הגר, דברי רבי ישמעאל. רבי אליעזר אומר, אינו צריך- אם ישראל עובד הגר לא יעבוד. אם ישראל עובד שש שנים הגר יעבוד שתים עשרה- אמרת דיו לבא מן הדין להיות כנדון -מה ישראל עובד שש אף הגר יעבוד שש. לפי שהוא אומר אם אין לו ונמכר בגנבתו, שומע אני לעולם.

טז. תלמוד לומר שש שנים יעבוד מגיד הכתוב שהוא עובד שש ויוצא בשביעית.

יז. שש שנים יעבוד שומע אני (כל עבודה במשמע) -תלמוד לומר לא תעבוד בו עבודת עבד (ויקרא כה). מכאן אמרו, לא ירחץ לו רגליו ולא ינעיל לו מנעליו ולא יטול לו כליו לבית המרחץ ולא יסמוך לו במתניו . כיון שעולה במעלה, ולא יטלנו לא בפוריון ולא בכסא ולא בלקטקא כדרך שעבדים עושין (תלמוד לומר ובאחיכם בני ישראל וגו') אבל בבנו ובתלמידו רשאי.

שש שנים יעבוד שומע אני (בין עבודה שיש בה בזיון בין עבודה שאין בה בזיון), תלמוד לומר כשכיר כתושב, מה שכיר אי אתה רשאי לשנותו מאומנותו, אף עבד עברי אי אתה רשאי לשנותו מאומנותו מכאן אמרו לא יושיבנו רבו באומנות שהיא משמשת לרבים כגון חייט בלן ספר טבח נחתום. רבי יוסי אומר, אם היתה מלאכתו מיוחדת לכך יעשה אבל רבו לא ישנה עליו. כשכיר כתושב, מה שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה אף עבד עברי עובד ביום ואינו עובד בלילה. ר' יוסי אומר הכל לפי אומנותו.

יח. שש שנים יעבוד להביא את (החולה משמע מביא את החולה (בריא) [בורח] מנין -תלמוד לומר שש שנים יעבוד). אמרת, במי הענין מדבר במי שראוי לעבוד.

יט. ובשביעית שביעית למכירה. אתה אומר שביעית למכירה, או אינו אומר אלא לשנים -תלמוד לומר שש שנים יעבוד, שביעית למכירה ולא שביעית לשנים.

כ. יצא לחפשי למה נאמר- לפי שהוא אומר וכי תשלחנו (חפשי), שומע אני שיכתוב לו גט שחרור- תלמוד לומר יצא לחפשי , או יתן לו מעות ויצא- תלמוד לומר יצא לחפשי חנם.


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כא ב - פירוש מלבי"ם על המכילתא.



קיצור דרך: mdrjhlka-jm-21-02