מכילתא על שמות כא לה
<< | מכילתא על שמות • פרק כ"א • פסוק ל"ה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת־שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־הַשּׁ֤וֹר הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת־הַמֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן׃
קכג. וכי יגוף
בכלל נגיחה, נגיפה דחיה רביצה בעיטה נשיכה, דברי רבי יאשיה.
אבא חנן אומר משום רבי אליעזר: נגיחה נגיפה דחיה רביצה בעיטה. נשיכה מנין? - תלמוד לומר " ולא ישמרנו בעליו ". והרי דברים קל וחומר: אם בעליו חייב כשהזיק, לא כל שכן עד שלא ישמרנו בעליו! מה תלמוד לומר " ולא ישמרנו "? - הוסיף לו הכתוב שמירה אחרת, ואי זו - זו נשיכה.
קכד. שור איש . להוציא שור של קטן, שור איש להביא שור של אחרים.
את שור רעהו להביא שור של קטן.
רעה ו להוציא שור של כותי שור של (תושב גר).
קכה. ומכרו את השור החי (וחצו וגו' . (יכול)) בשוים הכתוב מדבר. או אינו אלא בשוים ובשאינן שוים. אמרת, מה דרך המזיקים נשכרים או מפסידין, הוי אומר מפסידין. אף דרך הניזקין, נוטלין נזקן או יתר על נזקן, הוי אומר [נזקן] ולא יתר על נזקן. ר' אומר, נאמר חציה בחי, ונאמר חציה במת. הא בשוין הכתוב מדבר.
וגם את המת יחצון . מכאן אמרו, שור שוה מנה שנגח שור שוה מנה, או שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים, נוטל חציו. שור שוה (מאתים) [מנה] שנגח שור שוה מאתים נוטל כולו. שוה מאתים שנגח שוה מנה נוטל רבעו. שוה מאתים שנגח שוה מאתים, אמר רבי מאיר, על זה נאמר ומכרו את השור החי וגו'. אמר לו רבי (עקיבא) קרא את כל המקרא הזה. וגם את המת יחצון ואי זה, זה שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים, והנבלה שוה מנה. מוכנרין את החי, והמת חולקין בשווה. ובעל הנבלה מטפל בנבלתו. לכך נאמר וגם את המת יחצון.
ראו גם: התורה והמצוה על שמות כא לה - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · כא · לה · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-21-35