מכילתא על שמות כא כט
<< | מכילתא על שמות • פרק כ"א • פסוק כ"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת׃
קג. ואם שור נגח הוא בא הכתוב לחלק בין שור תם למועד. [חמשה דברים חלק בין שור תם למועד]. מועד צריך עדים ותם אין צריך עדים. מועד משלם את הכופר ותם אינו משלם את הכופר. מועד נותן שלשים סלע ותם אינו נותן שלשים סלע. מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. מועד משלם מן העליה ותם מגופו.
קד. מתמול שלשום , יום ואמש ושלפניו. זהו שור תם. ואי זה הוא שור מועד, מועד שהעידו בו שלשה (פעמים) [ימים]. ותם שיחזור בו שלשה ימים זה אחר זה. ר' (יוסי) אומר, אפילו העידו בו שלשה פעמים ביום אחד, זה אחר זה חיב. ומה תלמוד לומר מתמול שלשום. אלא אם התרה בו שלשה ימים שלא, בזה אחר זה אינו נידון אלא כתם.
קה. והועד מגיד שאינו חייב עד שיתרו בו.
קו. ולא ישמרנו . להביא שומר חנם.
ולא ישמרנו בראוי לו . מכאן אמרו שמרו כראוי פטור ושלא כראוי חייב. קשרו במוסרה ויצא והזיק (תם פטור ומועד) חייב. שנאמר ולא ישמרנו בעליו, ולא שמור הוא זה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, תם חייב ומועד פטור, שנאמר ולא ישמרנו בעליו, ושמור הוא זה (דברי רבי מאיר). רבי אליעזר אומר, אין לו שמירה אלא סכין. רבי אליעזר בן יעקב, פוטר בזה ובזה.
והמית איש או אשה מופנה להקיש ולדון גזרה שוה.
קז. השור יסקל למה נאמר. עד שלא יאמר יש לי בדין. אם התם בסקילה, מועד לא יהא בסקילה. לא, אם אמרת בתם שאינו משלם את הכופר, לפיכך בסקילה. תאמר במועד שהוא משלם את הכופר, לפיכך לא יהא בסקילה. תלמוד לומר השור יסקל. דבר אחר ([מועד] היה) בכלל ויצא לידון בדבר החדש *) (והחזירו) הכתוב לכללו. רבי עקיבא אומר, השור יסקל וגם בעליו. הקיש מיתת בעלים למיתת השור, מה מיתת בעלים בעשרים ושלשה, אף מיתת השור בעשרים ושלשה.
- ) החזירו וכו'.
קח. וגם בעליו יומת בידי שמים. אתה אומר בידי שמים, או אינו אלא בידי אדם. כשהוא אומר אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו, הא (נותנין פדיה למומתין בידי שמים. ומה תלמוד לומר מות יומת המכה רוצח הוא. ועדיין אני אומר יומת בידי שמים.) אתה אומר בידי שמים, או אינו אלא בידי אדם. כשהוא אומר ולא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות, הא אין נותנים פדיון למומתין בידי אדם, אבל נותנין פדיון למומתים בידי שמים.
ראו גם: התורה והמצוה על שמות כא כט - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · כא · כט · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-21-29