מכילתא על שמות כא כב

<< | מכילתא על שמותפרק כ"א • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"א, כ"ב:

וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃



פה. וכי ינצו אנשים למה נאמרה פרשה זו. לפי שהוא אומר וכי יזיד איש. לא שמענו אלא על המתכוין להכות שונאו והכה שונאו שהוא במיתה. אבל המתכון להכות שונאו והכה אוהבו לא שמענו. תלמוד לומר וכי ינצו אנשים.

ואם אסון יהיה בא הכתוב ללמדך על המתכוין להכות שונאו והכה את אוהבו שהוא במיתה, לכך נאמר פרשה זו. רבי אומר, אם נתכוון להכות שונא זה והכה אחר שהוא שונאו פטור. (אבל) המתכוון (שלא) להכות שונאו והכה אוהבו (דין הוא) שיהא פטור, אבל בא הכתוב ללמדך שחבל אשה לבעל, ודמי ולדות לבעל (וכל המתחייב מיתה פטור מן התשלומין). רבי יצחק אומר, אף המתכון להכות והכה פטור עד שיאמר לאיש פלוני אני מכה. (תלמוד לומר) "וארב לו וקם עליו והכהו נפש" (דברים יט), ומה תלמוד לומר וכי ינצו (שומע) לפי שהוא אומר ואיש כי יכה כל נפש אדם, שומע אני אף בן שמונה. תלמוד לומר כי ינצו אנשים מגיד שאינו חייב עד שיהרוג בן של קיימא.

וכי ינצו אנשים אין לי אלא אנשים נשים מנין -היה רבי ישמעאל וכו' כדלעיל, רבי יאשיה אומר איש איש למה נאמר וכו'. רבי יונתן אמר אינו צריך והלא כבר נאמר בעל הבור ישלם וכו' כדלעיל.

פו. ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה . אבא חנן משום ר' אליעזר ונגפו אשה הרה למה נאמר (לפי שנאמר) ויצאו ילדיה הא למדנו שהיא הרה, ומה תלמוד לומר הרה. שאם הכה על ראשה או על אחת מאבריה, שומע אני יהא חייב. תלמוד לומר הרה מגיד שאינו חייב עד שיכה במקום עובריה.

דבר אחר ונגפו אשה הרה מה תלמוד לומר. לפי שנאמר כאשר ישית עליו בעל האשה , אף על פי שאין ההריון שלו. תלמוד לומר הרה מגיד שאינו חייב אלא לבעל ההריון .

פז. ויצאו ילדיה מיעוט ולדות שנים. ומנין אפילו אחד- תלמוד לומר הרה מכל מקום.

לא יהיה אסון באשה. ענוש יענש בולדות. אתה אומר כן, או אינו אלא אסון בולדות וענוש באשה. תלמוד לומר ואם אסון יהיה, הא מה תלמוד לומר ולא יהיה אסון, באשה. ענוש יענש בולדות. או לא יהיה אסון לא באשה ולא בולדות. אלא אם אמרת כן, אף צריך ליתן שכר דמי חיה. הא מה תלמוד לומר ולא יהיה אסון, באשה ענוש יענש בולדות.

פח. ענוש יענש ממון. אתה אומר ממון, או אינו אלא מיתה. הרי אתה דן. נאמר כאן עונש, ונאמר להלן וענשו אותו. מה להלן ממון, אף כאן ממון.

כאשר ישית עליו בעל האשה בא ללמדך הכתוב שחבל אשה לבעל ודמי ולדות לבעל. וכל המחויב מיתה פטור מן התשלומים. (דבר אחר)

פט. כאשר ישית עליו בעל האשה שומע אני, כל שירצה. תלמוד לומר ונתן בפלילים,מגיד שאינו משלם אלא על פי דיינין , שנאמר (ונתן) בפלילים. ואין פלילים אלא דיינין , שנאמר ואויבינו פלילים (דברים לג ) וכתיב כי יחטא איש לאיש ופללו אלהים (שמואל א' ב).


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כא כב - פירוש מלבי"ם על המכילתא.




קיצור דרך: mdrjhlka-jm-21-22