מכילתא על שמות כא טז
<< | מכילתא על שמות • פרק כ"א • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְגֹנֵ֨ב אִ֧ישׁ וּמְכָר֛וֹ וְנִמְצָ֥א בְיָד֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
סב. וגונב איש ומכרו למה נאמר. לפי שהוא אומר כי ימצא איש גונב נפש מאחיו וגו' (שמות כד). אין לי אלא עדים על גנבה, עדים על מכירה מנין- ת"ל וגונב איש ומכרו וגו'.
וגונב איש אין לי אלא (איש) שגנב את האיש, גנב את האשה ואת הקטן מנין- תלמוד לומר וכי ימצא איש גונב נפש מאחיו, להביא את שגנב את האשה ואת הקטן. אין לי אלא איש ואשה שגנבו את האיש, והאיש שגנב את האשה ואת הקטן, האשה שגנבה חברתה ואת הקטן מנין -תלמוד לומר ומת הגנב ההוא, מכל מקום.
( וגונב איש להוציא את הקטן, להביא את הקטן מנין- תלמוד לומר כי ימצא איש גונב נפש, להביא את הקטן, משמע מביא את הקטן ואת בן שמונה- תלמוד לומר וגובב איש מגיד שאינו חייב עד שיגנוב בן קיימא.
וגונב איש אף הקטן במשמע תלמוד לומר כי ימצא איש גונב נפש מאחיו להוציא את הקטן).
וכי אצא איש גונב נפש שומעני אף בן שמונה במשמע, ת"ל וגונב איש ומכרו.
( וכי יגנוב איש ) מגיד שאינו חייב עד שיגנוב בן קיימא.
סג. ומכרו ולא שמכר את חציו.
ונמצא אין מציאה אלא בעדים.
סד. בידו אין בידו בכל מקום אלא רשותו. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, ויקח את כל ארצו מידו (במדבר כא ), ואומר ויקח העכד עשרה גמלים וגו' (בראשית כד)ח הא אין בידו בכל מקום אלא רשותו. מות יומת בחנק. אתה אומר בחנק, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה. אמרת זו, (מדה) [מיתה] בתורה (כל) [וכל] מיתה האמורה בתורה סתם, אין אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל עליה, דברי רבי יאשיה . רבי יונתן אומר, לא מפני שהיא קלה, אלא מפני שנאמרה סתם וכל מיתה שנאמרה סתם הרי זו בחנק. רבי אומר, (במיתה שנאמרה בידי שמים) מה מיתה שנאמרה בידי שמים מיתה שאין בה רושם, אף מיתה שנאמרה (כאן) מיתה שאין בה רושם מכאן אמרו מצות חנק וכו .
סה. עונש שמענו אזהרה לא שמענו- תלמוד לומר לא תגנוב (לא תגנוב) הרי זו אזהרה לגונב נפש. אתה אומר אזהרה לגונב נפש, או אינו אלא אזהרה לגונב ממון. כשהוא אומר לא תגנובו ולא תכחשו וגו' הרי זו אזהרה לגונב ממון (אמור,) הא מה תלמוד לומר לא תגנוב, הרי זו אזהרה לגונב נפש. או הרי זו אזהרה לגונב ממון (והלא) [והלה] אזהרה לגונב נפש. אמרת, שלש מצות נאמרו בענין . שתים מפורשות ואחת סתומה. נלמד סתומה ממפורשות, מה מפורשות מצות שחייבין עליה מיתת בית דין, אף סתומה מצוה שחייבין עליה מיתת בית דין. הא אין עליך לומר כלשון אחרון אלא כלשון ראשון, זו אזהרה לגונב נפש (והלא) [והלה] אזהרה לגונב ממון.
ראו גם: התורה והמצוה על שמות כא טז - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · כא · טז · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-21-16