ויקיטקסט

מהרש"ל על הש"ס/שבת/פרק יח

< מהרש"ל על הש"ס

‏‏

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף קכו עמוד ב

עריכה

גמ' והתורמוס. נ"ב תורמוס פירש"י בפ' אין צדין מין קטנית עגול כמין עדשה ורחב כמעה קטנה והוא מר מאד עד ששולקין אותו ז' פעמים ונעשה מתוק כו':

שם איכא דאמרי ד' מאוצר קטן נמחק:

רש"י בד"ה מפנין כו' ומה הן מפנין כו' כגון אלו תרומה כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה מפנין כו' דתנינן ג' קופות של ג' סאין. נ"ב פי' גבי תורמין את הלשכה ושמעינן מינה דסתם קופה ג' סאין הן:

גמ' דלמא אתי לאשוויי גומות נמחק:

שם אבל עושה בו שביל כו' כצ"ל:

שם ש"מ הכל לפי האורחין נמחק:

רש"י בד"ה בד' וה' כו' בפעם אחת אבל טפי כו' הד"א:

בד"ה אכדים כו' דכדים ואיירי בכדים כו' כצ"ל:

בד"ה דחוק לתלמידים הס"ד:

תוס' בד"ה אע"ג כו' דאי הא נמי כו' כצ"ל:

בד"ה דכתיב כו' שלמלאכים היה מדבר כו'. נ"ב ואל תעבור דיבר עם החשוב שבהם כמו שפירש"י בחומש:

בד"ה אוכל כו' אם היתה שקולה מכרעת והך משנה דהכא פליגא אר' יעקב דס"ל בסוף פ"ק דקדושין דשכר מצוה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' לפי שדייק שם ממשנה דקתני התם אפי' עושה מצוה אחת מטיבין לו בעוה"ז כו' והכא קא חשיב דוקא אלו דברים ומשני התם איירי שעושה מצוה אחת יתירה על העונות והך מתני' דקחשיב אלו דברים כו' היינו שאפי' היו זכיותיו ועונותיו מחצה ואחת מאלו ביניהם מכרעת ואע"פ שבלאו הכי מטה כלפי חסד היינו להיות בינוני אבל הכא הוי צדיק ומה שכתבו התוס' אח"כ והך מתני' פליגא כו' אינו תלוי כלל בהא דלעיל ובתוס' ארוכים מצאתי בתוס' הך משנה פליגי כו' קודם מה שכתב ובפ"ק דקדושין מפרש שאם היתה שקולה ושני ענינים הם ודו"ק (עיין במהרש"א):


דף קכז עמוד ב

עריכה

גמ' דלא חזינא ליה אסור כו' והוי עני וחזי ליה כו' תרימו וגו' כצ"ל:


דף קכח עמוד א

עריכה

גמ' מפני שהוא מאכל כו' וכצ"ל בכל העמוד:

שם דתנן בני מלכים סכין על גבי כו' מפשיטין אותו בו כו':

שם וכן באמיתא וכן בפיגם כו'. נ"ב בשביעית אמרי' פיגם מין ירק הוא ואין מרכיבין אותו בקידה לבנה:

שם מאי אמיתא ניניא כו'. נ"ב מפרש לקמן בפרק תולין שטוב הוא לערבו עם שחלים:

שם סיאה אמר רב יהודה כו' כצ"ל. ונ"ב הערוך כתב כולן מיני אזוב הן והרמב"ם כתב בפ"ח דשביעית שהן עשבים הידועים לרופאים:

שם וסתמא כר"ש ונמחק:

רש"י בד"ה על מכותיהן בשבת ולא כו' כצ"ל:

בד"ה שכן דרכו צ"ל דרכן:

בד"ה שלא יקטום כו' שלא ימלול בידו הרבה כו' כצ"ל:

בד"ה וכן באמיתא כו' אמיתא ניניא כו' הד"א:

בד"ה במוקצה לאכילה כו' לאוכלה ובמוקצה לאיסור טלטול סבר לה כר"ש כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה ונתן הכסף כו' ר' חנינא ביומא דרתח לא מצלי שנאמר בצר אל יורה כו' כצ"ל. ונ"ב ועיקר הפסוק היערוך שועך לא בצר כן פי' ר"ת פרק הדר דף ס"ה:

בא"ד אחר הפה. נ"ב ויליף שם דף נ"ו מכאשר פתר לנו כן היה:

בא"ד קרקע נמי ומנלן שנאמר ופדה בערכך יכול בעבדים כו' ת"ל ופדה בערכך א"כ כו' כצ"ל:


דף קכח עמוד ב

עריכה

גמ' בין לא אמרה צריכה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה מדדין כו' ומסייעו לילך ומנענע לו ברגליו כצ"ל:


דף קכט עמוד א

עריכה

גמ' ובין אמרה אין צריכה אני מחללין עליה את השבת שבעה אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת אמרה אין צריכה אני כו' כצ"ל. ונ"ב הא סתמא מחללין גירסת הרי"ף והרמב"ם:

שם ואמטוי לערסא בתריה דרבא כו'. נ"ב עיין בתוס' פ' כל היד דף ט"ו בד"ה ילדה דבזיז כו':

שם בימות החמה מדאמר ר' חייא כו':

שם יומא דנפלה ביה תקופת תמוז. נ"ב ס"א טבת אי פגע בשכבא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה פתורא כו' אמר בויי"ש. נ"ב פי' עצי ברותים:

בד"ה דטחלי טחול סומקא כו' הד"א:

בד"ה היכא כו' בהם נכרכת ומתגלגלת כו' כצ"ל:

בד"ה שב לבני כו' מוטלין לרחבן כו'. נ"ב לאו למעוטי אורכן דהא אורך ורוחב שוה דלבינה הוה ג' על ג' אלא למעוטי עובין אי נמי אגב אריח קאמר שרחבו טפח ומחצה וארכו ג' וק"ל:

תוס' בד"ה רבא כו' והיינו לאחר ז' כו'. נ"ב פי' כמו נהרדעי תוך ז':


דף קכט עמוד ב

עריכה

תוס' בד"ה מאה רישי כו' ראשי בני אדם שהיה מנהג קצוב כו' כצ"ל:

סליק פרק מפנין :

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/מהרש%22ל_על_הש%22ס/שבת/פרק_יח"