מהר"ם על הש"ס/שבת/פרק טו


בגמ' ויש שמותרין לכתחלה ומאי ניהו קושרת מפתח חלוקה מפתחי חלוקה פשיטא וכו' כצ"ל:

או שניטל רוב הכף שלו טמא שתי אזניו וכו' כצ"ל:

והוינן בה רבה אליבא דמאן וכו' ס"א ר' יוחנן אליבא דמאן:

ברש"י ד"ה חייסה וכו' שמא תצא בדוחק וכו' נ"ל שצ"ל שתוציא בדוחק וכו':

שם ד"ה מהו דתימא מבטל ליה וכו' כצ"ל:

בתוס' ד"ה סנדל וכו' דהך משנה במס' כלים פ' כ"ו ולא הספיק וכו' ורש"י בעצמו חזר בו והגיה אבל טמא במגע מדרס וכו' כצ"ל:

בגמ' וחלבי שבת קריבין ביוה"כ ולא של יוה"כ קריבין בשבת ר"ע כו' כצ"ל:

בגמ' איתמחויי איתמחי אלא כיון וכו' כצ"ל:

ההוא גברא דאכל גרגישתא וכו' טיט יוצר כן פירש בערוך:

בגמ' רבינא אמר רבד ולא פליגי וכו' כצ"ל:

ת"ר עולת שבת בשבתו לימד וכו' כצ"ל:

ר"ע אומר עולת שבת בשבתו לימד וכו' כצ"ל:

בתוס' ד"ה ואפי' וכו' ונראה דהכא משמע דנקיט וכו' כצ"ל:

ד"ה הא בלבושא וכו' דהיא סומקי וכו' נ"ל דצ"ל דהוי סומקי:

ד"ה חלבי שבת וכו' אין בין עצרת לעצרת אלא ד' ימים בלבד וכו' ר"ל דס"ל דלא דחינן שום חדש לצורך אלא הכל הולך לפי חדשי מולד הלבנה ולכך לא משכחת בין ר"ה לר"ה או עצרת לעצרת כ"א ד' ימים כי כן הוא החשבון לפי מולד הלבנה שהן שנ"ד יום כמו שפירש"י לעיל דף פ"ז אבל לרבנן דפליגי עלייהו דמעברין דדחינן חדש משום צורך ולכך לא אשכחן דמקלע יוה"כ בא' בשבת דדחינן ליה משום ירקא ומשום מתיא ועיין בסוכה דף נ"ד:

ברש"י ד"ה ולא מבדילין בתפלה וכו' דלא תקנו לומר הבדלה וכו' כצ"ל: